fbpx

"שיאיר אור בנפשו" לימוד ועבודה פנימית לחנוכה/ נגה הכהן ויעל כהן

 

מקורות ללימוד-

 

ליקוטי הלכות הלכות קריאת שמע הלכה ה יט.

..וזה בחינת מעשה המנורה שהוא בחינת הורה כמו שכתבו (משלי י) "כי נר מצוה ותורה אור" וכמובא. וזה בחינת נר המערבי שהוא עדות כל ישראל. כי ממנו היה מתחיל וממנו היה מסיים (מנחות פ"ו). כי כל בחינת התעוררות שלנו הוא רק כמדליק נר שאינו עושה כלום רק שלוקח נר ומדליק בו נרות אחרים לאלפים ורבבות כמו שירצה ובאמת אם לא היה לו אלו הנרות או הדברים שמדליקין, בוודאי לא היה אפשר לו להדליק אבנים ועפר. וכן אם לא היה לו נר להדליק מנו או איזה דבר להוציא ממנו אש, בוודאי גם כן לא היה אפשר לו להדליק. נמצא שהכל מאתו יתברך האש והנר והשמן והפתילה המדליק והנדלק הכל מאתו יתברך. ואף על פי כן אם לא יעשה האדם המעשה כל שהוא ליקח הנר ולהדליק בו אחרים בוודאי לא יהיו נדלקים מעצמם. כי כך ברא השם יתברך הבריאה שהכין הכל כאשר לכל בחכמתו. ואף על פי כן רוצה דוקא שאנחנו נעשה ונגמור על ידי התעוררותנו מלמטה. אף על פי שבאמת הכל מאתו יתברך כנ"ל כי כל עבודת האדם את השם יתברך הוא בבחינת הדלקת והארת אור הנשמה .

 

שפת אמת, תרנג

הענין שקבעו המצוה בנרות ומה שנעשה הנס בנרות. דכתיב נר מצוה ותורה אור. וכ' נר ה' נשמת אדם. ובנ"י הם נרות אשר אור התורה יכול להתגלות על ידיהם. ותיקון נפשות בנ"י להיות נרות ע"י המצות שהם מתקנים נפשות בנ"י ברמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת. והרשעים שרצו להשכיחנו התורה ולהעבירנו מעל חוקי רצונו. רצו לכבות זה הנר ואור תורה שנמצא בעולם ע"י נפשות בני ישראל. וכמו כן ביהמ"ק הי' כל הכלים מוכנים להיות נרות המנורה ראוין להשפיע על ידיהן אור התורה כמ"ש ביהמ"ק שלמטה מכוון נגד ביהמ"ק שלמעלה וכמו כן כתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ופרשנו כי העלאת נרות המנורה הוא רק הכנה להמשיך הארה ממנורה טהורה שבשמים. וכשגברו בני ישראל ונצחום ניתקן הנר מצוה להיות הכנה לאור תורה. וזה הרמז מזוזה בימין ונ"ח משמאל להיות עיקר מכוון הנרות שיחול עליהם אור תורה. ובאמת כן הוא בכל מצוה כמ"ש במדרש נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. כי בתחלה המצוה היא נר ומתקן האדם. ואחר התיקון זוכה לקבל אור פני ה'….. ממילא נשאר מזה ישועה לכל הזמנים כשלא יוכלו לעורר למטה יאיר להם אור שבעת הימים כנ"ל:

 

ר' פנחס מקוריץ מדרש פנחס חכם הרזים קונטרס א,א

ופעם אחת שמעתי ממנו, שבכל חנוכה בשעת הדלקת נרות, נתגלה האור הגנוז, והוא אור של משיח.

 

שפת אמת תרל"ה

נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. פי' מו"ז ז"ל על פי הגמ' מפתחות החיצוניות הם יראה והיינו שהארת נר חנוכה הוא להגיע ליראת שמים. לזאת צריך האדם להדליק ע"ד לקרב לבו ליראתו ית' כי כל המצות מסייעין לאדם לעבודת השי"ת כפי מבוקש של האדם. ופתח ביתו הוא נקודה פנימיות שבלב קודם התחלקות מחשבות לבו להתפשטות מעשיו המרובין כי רבות מחשבות בלב איש ונק' רה"ב. אבל נקודה הנ"ל היא אצל מפתח הלב. ונר חנוכה מועיל לשמור דלתות שערי הלב כנ"ל. ואם הי' דר בעלי' פי' מי שהוא צדיק ואין לו מחשבות אשר לא לה' המה. יניח בחלון הסמוכה לרה"ר כי חלונות ונקבים יש בכל מקום שימשך לרה"ר. והבן:

 

נתיבות שלום מאמרי חנוכה עמ' קטז

וזה עיצומו של חג להאיר ליהודי באור ה'. וזהו מד"א שבחנוכה נשלם כת"ר עליון, דתרי"ג מצוות דאורייתא וז' מצוות דרבנן עולים כמניין כת"ר, וחנוכה היא המצווה האחרונה מדרבנן. וזה נשלם כתר עליון.  כי כתר עליון  הוא אור האלוקות , שיהודי מרגיש את הקב"ה ,ואור לו, והוא דבוק לה' יתברך..

זה עניין חנוכה שבו נשלם הכתר, שהקב"ה האיר בו לישראל את אור האלוקות. כי התכלית של יהודי היא ויהי אור, שיאיר אור בנפשו , וכמה רב ומר כעולה חשכים ואף אינו יודע כלל עד כמה הוא בחשכות. והאור של נרות חנוכה מאיר אור גדול ביהודי להאיר לו באור אלוקות שהמלך הגדול עומד עליו ורואה בכל מעשיו , שלא יהא מהעם ההולכים בחושך אור לא ראו. ועל כן חנוכה הוא גמר החתימה כי זה הזמן הראוי לגמר החתימה, כאשר הקב"ה מאיר ליהודי בבחינת ויאמר אלוקים ויהי אור ויהי אור.  וע"י האור של נר חנוכה ענני במרחב י' וגמר חתימה טובה ובכל החסדים שהקב"ה משפיע בחנוכה.

 

 

כתמי אור / דליה רביקוביץ

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר
וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.

וְהֵם נִגָּרִים כִּבְשָׂמִים וְרַכָּה וּשְׁלֵוָה תְּנוּעָתָם
וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל הֵם נִקְוִים לְמַבּוּעַ קָטָן
וְיֵשׁ בָּהֶם חֵן וְחֶמְדָּה שֶׁגּוֹאִים וְעוֹבְרִים עַל גְדוֹתָם.

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִבְעָה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב
וְהַחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל מְגַלֶּה אֶת מַעֲמַקָּיו
וְיֵשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה בֵּין הָאֹפֶל לְבֵין הַזָּהָב.

וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב
וְהָאוֹר מְנַטֵּף וְנוֹשֵׁק אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו
וְהָאֹפֶל הוֹפֵךְ אֶת גּוּפוֹ כִּבְאֵר לְכִתְמֵי הַזָּהָב.

בַּחֹמֶר הַזֶּה הָאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר
וְלֹא נִשְׁמַע בָּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר
וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.

(אהבת תפוח הזהב, בתשי"ט 1959)

 

עבודה פנימית:

לדמיין את האור הרוחני המופשט שנמצא בנו לתארו לפרטים , כיצד נראית הלהבה, מאיזה חומר, היכן נמצא הנר הגוף. לזהות מקום פחות מאיר שקשור לקושי שמטריד אותי עכשיו, עניין שבו אני מתקשה. נסי לראות מה קורה כשאת מקרבת אליו את הנר. מה קורה כשאת מאפשרת לו להיות מואר, אילו אפשרויות נחשפות  מה קורה במקום שהיה חשוך, קריר. מה קורה כשמקרבים את הנר עם האור והחום  המיוחד שבו. מה קורה שם כעת. לטייל עם הנר בגוף, לחפש את מפתח הלב.

לכתוב תפילה מתוך התבוננות, תפילה צומחת ומדייקת, יודעת שהנר קיים בתוכך ותוכלי להיעזר בו בכל פעם שתרצי.