fbpx

"פרשתי לפני את שמות אל-הי" סדנת כתיבת תפילה/ סיון הר-שפי

בני מחשבה טובה, האדמו"ר מפיאסצ'נה-

"חושבני שלכן כל כך נפש האדם טמונה וישנה שנת עולם ואי אפשר לה להתחזק במחשבה טהורה והתעוררות של קדושה היא, מפני שאין תפלתו והתעוררותו באות כאחת. הרבה פעמים מתפלל ואינו מוכשר להתעורר עתה, וכשיש לו זמן של התעוררות אינו מתפלל ואין זמן תפלה אז, לכן מורגל נפשו לישן ולנוח בטמטומה ואי אפשר לו לחשוב מחשבה טהורה, רק מחשבה גופנית, מה יאכל מה ישתה ולצייר לו ציור ודמיון גופני כנ"ל, לכן אמרנו בזה איך יעורר את עצמו בתפלה בתחבולות שונות, אבל גם את צד השני לא יעזוב, היינו כל מין התעוררות שעולה בקרבו בכל היום שלא בשעת התפלה ועבודה לא יעזוב אותה ג"כ, רק ישמשנה למפתח הנפש, כי כנ"ל כל מין התרגשות אפילו של מסחר ושאר עניני הגוף הן של שבירת הלב הן של שמחה יש בו צד גילוי הנפש, רק שמכוסה הוא בלבוש של צרכי עוה"ז. וצריך האיש להשתמש עם שעת הכושר הזו, וכשמרגיש איזה מין של שבירת הלב אפילו מצרכי גופו ילך תיכף הצידה ויעמיד עצמו אל הכותל ויאמר איזה קאפיטלאך תהילים…

ויש לפעמים, שלא יתעוררו בך דיבורים ולא תרגיש שום בקשה
ומכל מקום תרגיש איזו הרגשה,
שאי אפשר לך לצייר מה אתה מרגיש, מן התרפקות היא,
כילד שמתחטא לפני אביו, אינו רוצה מאומה מאביו,
רק הומה ומתאנח: "אבי, אבי".
האב שואל: "מה אתה רוצה בני?"
"
כלום", הוא משיבו. ושוב הומה ומתאנח "אבי, אבי".
..
וגם חיטוי זו, השתפכות נפשו אל נפש אביו הוא.
וגם אתה לפעמים תרגיש בניגונך מן המיה וחיטוי,
באין אומר ואין דברים ובלא שום בקשה,
רק נפשך מרננת ומשתפכת ומפלטת רק:
"
ריבונו של עולם, ריבונו של עולם". […] כי אפילו מן אנחה פשוטה קטנה וקלה גופנית 
שיוצאת מקרב הלב, לב ישראל,
יכולים לפעול התגלות גדולה בנפש 
ולקרבה על ידה אל ה'"

סמני 5 כינויים של ה' שמדברים אליך עכשיו מפיוטי הסליחות הבאים:

עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ הוֹד וְהָדָר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ וָתִיק בְּנֶחָמוֹת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ טְהוֹר עֵינַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ יוֹשֵׁב שָׁמַיִם עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ כַּבִּיר כֹּחַ עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ לֹא אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ עוֹזֵר דַּלִּים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ צַדִּיק וּמַצְדִּיק עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ רָם וְנִשָֹּא עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים עֲנֵנוּ. עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים עֲנֵנוּ:

 

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת
יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת
לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

מָלֵא זַכִּיּוֹת
נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת
עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת
צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת
רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת
תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ!

 

 

כתבי לעצמך את 5 השמות שבחרת, והוסיפי עוד 5 כינויים של ה' מתוכך שנוגעים בך עכשיו. בחרי מתוכם 5 ועל כל אחד מהם כתבי משפט בכתיבה חופשית.

 

פרשתי לפני את שמות אלהי/ רבקה מרים

פרשתי לפני את שמות אלהי
על רצפת חדרי הקרירה.
שֵׁם שקראתיו בו כשרוחו נפח בי.
ושם שקראתיו בו בהיותי נערה.
שם שקראתיו בו כשלאיש נמסרתי.
ושם כשלכֹּל שוב אני מותרה.
שם שקראתיו בו כשהורי היו גג לי. ושם באין לי תקרה.
שם שקראתיו בו למען איראנו. ושם בו קראתיו למען לא אירא.
שם שקראתיו בו למען יזכרני. ושם כדי שימנע מזכירה.
כחום היום אשתטח אפים
על רצפת חדרי הקרירה.

 

 

מה אומר לכם הביטוי "לפרוש"?

(לפרוש: תמונות, זכרונות, שטיח: אולי שטיח תפילה כמו אצל המוסלמים, או סוג של ענוה או השתאות)

 

הוסיפי שורות לשיר: "שם שקראתיו בו כש… מתקופות משמעותיות שעברת בחיים.

 

"וארא אל אברהם ויצחק באל שד-י, ושמי ה' לא נודעתי להם" (ספר שמות, תחילת פרשת וארא)

כתבי:

  1. שם ושמות שנודעת להורי ולא נודעת לי
  2. שם שנודעת לי ולא נודעת להורי
  3. שם שהפסקתי לקרוא לך
  4. שם שאני מפחדת לקרוא לך
  5. שם שאני מבקשת ומיחלת לקרוא לך

כתבי בכתיבת רצף: קחי אחד משמותיו של הקב"ה אותו כתבת במהלך הסדנה, תכתבי אתו תפילה בכתיבת רצף ובכל פעם כשאת נתקעת תחזרי אליו.