fbpx

"המלך בשדה"- לחפש את "רמזי אלול" המסתתרים בחיים/ רחלי וינשטוק

אפשרויות לברכה ראשונה: "המלך בשדה"-

  1. לאן לוקח אותי הדימוי של ה"שדה"?
  2. מה זה שדה בשבילי?
  3. אפשר לפרוש תמונות שונות של שדות שונים ולבקש שכל אחד יבחר תמונה שמציפה לו זיכרון שקשור לשדה.

 

מקורות ללימוד:

  1. ליקוטי תורה לאדמו"ר הזקן פרשת ראה-

אני לדודי ודודי לי. ר"ת אלול. והענין כי באלול מתחיל בחי' אני לדודי דהיינו בחי' אתערותא דלתתא עד ר"ה ויוה"כ שהם בחי' המשכת אלהותו ית' למטה בבחי' התגלות, כמ"ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שמר"ה עד יוה"כ הוא בחינת שמאלו בחי' יראה לפי שאז הוא זמן התגלות מלכותו ית'. ולכן קוראין לו המלך כי מלכותך מלכות כל עולמים… וזהו בחי' ודודי לי רק שצריך תחלה לעורר את האוי"ר על ידי אתערותא דלתתא שהיא באלול. והנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יו"ט כמו שבתות ויום טוב שבהם התגלות אלהות בחי' הארת אלהותו ית' ובפרט בעת וזמן י"ג מדות שהם הארת העליונות מאד והם מתגלים ביוהכ"פ ובודאי יש הפרש גדול בין יוה"כ ובין אלול. אך הנה יובן ע"פ משל  למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.

וכך הענין על דרך משל  בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך, שהוא ענין הארת י"ג מדות .שיהיה  פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו יתברך למקור נשמות ישאל ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו יתברך לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא (=מעומק הלב) במסירת נפש…

(רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. לקוטי תורה פר' ראה ע' לב)

 

  1. הרב יצחק גינזבורג, "אני לדודי ודודי לי" עמ' י"ד

…כשבע הפטרות הנחמה שעיקרן באלול, וכסדר השנה שאלול בא לעודד אחרי החורבן של אב, ולנטוע את האמון כי ישוב ארמון על משפטו, וישוב ה' למלוך לעיני כל חי בראש השנה, אחרי שנחרבה ושבה ונחרבה מלכותו בחודש אב, והסתלק והתכנס לו אז לבכות בחדריו הפנימיים, ולכן באלול "המלך בשדה"…

 

  1. ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא בתרא סימן פב

וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה משֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָֹה משֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁמּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ל"ב): "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא". וְזֶה פֵּרוּשׁ (שְׁמוֹת ל"ה): "וַיַּקְהֵל משֶׁה" וְכוּ' שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְֹרָאֵל, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תְּהִלִּים נ"ג): "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו" אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל, שֶׁסָּג מִכֹּל וָכֹל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו צָרִיךְ לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָֹה משֶׁה:‏

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָֹרָה כִּתְרֵי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תְּהִלִּים ק"ג): "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּתִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן י, דַף כח:): 'וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיךְ לָהּ עַל תַּתָּאִין'. נִמְצָא שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְֹרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹקוּת, וְעַל יְדֵי זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ, וְזֶה: "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו":‏

 

  1. ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא בתרא סימן פח

דַּע, שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ" (יְשַׁעְיָה מ"ג) (וְכַמְבֹאָר בְּכַוָּנַת הָאֲרִ"י זַ"ל) לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם, וְדֶרֶךְ זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל (וְעַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל).

 

שאלות ללימוד-

  1. חודש אלול "התערותא דלתתא" ראש השנה ויום הכיפורים- "התערותא דלעילא". מדוע צריך להקדים "התערותא דלתתא" לפני "התערותא דלעילא"?
  2. מה ההבדל בין התגלות יג' מידות הרחמים של אלול לבין ההתגלות של יום הכיפורים?
  3. איזה הזדמנות מיוחדת יש באלול?
  4. הרב גינסבורג- כיצד אלול מחבר בין אב לתשרי? איזה הזדמנות מיוחדת יש באלול?

אחת המסורות לפרש את המילה "אלול" שזה מלשון "חיפוש".

מה אנו מחפשים באלול? רבי נחמן מביא את כוונות האר"י לחודש אלול "הנותן בים דרך", שאלול אנו מחפשים את דרך התשובה בים החיים.

האדמו"ר הזקן דורש את חודש אלול  כזמן הכנה לתשרי בתשרי אנו מקבלים התגלותו מלמעלה למטה. באלול אנו מכשירים את הכלי שלנו לקבל התגלות זו, וכיצד אנו מכשירים את הכלי? ע"י שאנו מקבלים את האלוקות שבתוכנו, שאנו מגלים את המלך שאתנו בשדה

גם באלול יש גילוי של יג' מידות הרחמים, וגם ביום הכיפורים. אך מה ההבדל ביניהם?

בראש השנה וביום הכיפורים יש ההתגלות  בארמון, באלול ההתגלות בשדה.

שדה- בעולם העתיק זה מקום העבודה והפרנסה העיקרי. מקום לא מוגן ופרוץ לכל בניגוד לבית. מקום של טבע והשראה.

באלול ה' יורד אלינו ומקבל אותנו כפי שאנו, בשדה. בבגדים פשוטים הוא מסתיר את הוד מלכותו.  ומעורר אותנו לשוב אליו בתשובה מהמקום שלנו מתוך רצון וחשק לקבל את פניו. ולכן ימי אלול הם ימות החול. ביום הכיפורים אנו זוכים לקבל את פני המלך בהיכל בלבוש מלכות בלי שום הסתרה ולבוש כלל. שבעצם חודש אלול זה התחלה של התעוררות לקבל פני המלך.

כדי לקבל את האור של חודש אלול שהמלך בשדה, על האדם לצאת ממקומו לבקש ולחפש את פני המלך.

רבי נחמן כותב שכוונות אלול הם תיקון לפגם הברית. באלול אנו מתקנים את הברית שלנו עם ה', מחפשים את הנוכחות שלו בחיינו ומחדשים את הקשר שלנו אתו. "ברית כרותה ליג' מידות שאינם חוזרות ריקם". תיקון הברית שלנו עם ה' מתקנת את כל יסודות הברית בחיינו ולכן עבודת אלול היא תיקון ל"פגם הברית".

 

עבודה פנימית-

שיתוף בזוגות:

  • "סתיו יהודי בארץ אבותי שולח לי רמזי אלול"- היכן היית רוצה לראות את רמזי אלול בחייך?
  • האם את חשה את רמזי אלול? אם כן, היכן?

צאו לשדה, עמדו  בעצימת עיניים (אם אין אפשרות אפשר רק לדמיין את השדה)

דמיון מודרך:

עמדי וחושי את כפות הרגלים על האדמה. נשמי את ריח השדה והמרחב. רק הקשיבי לנשימה למשך כמה דקות. שימי לב מה מתרחש בגופך כאשר את נושמת את ריח השדה. מה קורה לפנים? לעורף? זרועות הידיים? עמוד שדרה? אגן, יריכיים? כפות רגליים?

כעת דמייני את המלך יוצא לקראתך. בפנים שוחקות. היכן הוא נמצא בשדה? היכן את היית רוצה לקבלו? אפשרי לעצמך להיפגש עם המלך. מה היית רוצה לומר לו?

 

לחזור לנשימה ולתחושת כפות הרגליים. כעת כל אחת מהמשתתפות מוזמנת לתפוס פינה פרטית בשדה ולשאת את תפילתה, תפילת החיפוש של אלול, חיפוש פני המלך שבשדה.