fbpx

כל המאמרים של חבורת : נחושה

14 – עד דלא ידע האהבה אל המדע הברור צריכה להיות מוגבלת במדה  שלא תפריע אותנו מלהיות תמיד שוקקים למה שהוא יותר נשא  ונשגב ממדענו הברור, עד אשר לא נוכל להגיע אליהם כי אם על ידי השערות ישרות, והרגשות כמוסות, ולפעמים על ידי הגות לב ודמיונות, כעין הזיה וחלומות בהקיץ, שכמו שהם מזיקים הרבה אם הם באים מתוך עצלות באותם הענינים שהמדע יוכל לרכוש בהם את הכרתו הברורה, כך הם  מעטרים אותנו, ומבססים יותר גם את החלקים המוכרים לנו בברור, ומרימים את כל מהותנו, אם הם באים בדברים שהם נשאים כל כך עד שלמדענו אין שום אחיזה בהם. ואנו מתוך חפץ שלם ונפש מלאה תשוקה להזרחה רוחנית, הננו נדחקים לתור גם במה שמופלא ומכוסה מבינתנו המבוררת, ואנו באים לדון בדרך
12 – להבין ולהשכיל וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: (בראשית א' כ"ו-כ"ז) "בצלמנו – בדפוס שלנו. כדמותנו – להבין ולהשכיל" (רש"י). רמב"ם "וכיוון שהאדם נתייחד בעניין מופלא מאוד שבו, אשר איננו באף אחד מן הנמצאים שמתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית, ששום חוש, איבר או צלע אינם מפעילים אותה, דימה אותה להשגת האל אשר איננה נזקקת לכלי, אף כי לא דמיון אמיתי, אלא לכאורה. בגלל העניין הזה, דהיינו, בגלל השכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא בצלם אלוהים ובדמותו" (מורה נבוכים ח"א פ"א, מהד' שוורץ). הקדמה לפרוש המשנה וכאשר מצאו שתכלית כל-אלו
11 – לדבר עם חברו ביראת שמים               ליקוטי מוהר"ן, קמא, ז- ויהי מקץ – כי מרחמם ינהיגם א. כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם (יְשַׁעְיָה מ"ט) הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג כִּי עַל רְשָׁעִים אוֹ עַל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים אָסוּר לְרַחֵם וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת אֲזַי יוּכַל לְרַחֵם עַל תִּינוֹק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים לִתֵּן לוֹ מַאֲכָל הַצָּרִיך לְגָדוֹל וְלא לְקָטָן כָּזֶה כִּי קָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְזוּנוֹ רַק עַל יְדֵי חָלָב דַּוְקָא עַל כֵּן צָרִיך לֵידַע אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּקָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְרַחֵם לִתֵּן לוֹ חָלָב דַיְקָא וּלְגָדוֹל מַאֲכָל הַצָּרִיך לוֹ וְכֵן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צְרִיכִין לְרַחֵם בַּמֶּה שֶׁצָּרִיך לוֹ ב. וְרַחֲמָן כָּזֶה הוּא רַק משֶׁה רַבֵּנוּ כִּי הוּא הָיָה מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל וְהוּא יִהְיֶה
10 – מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד   מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.  לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר    לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. יז יז   יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק    וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה. יח   יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב    וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. (יב) יט   שְׂפַת-אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד    וְעַד-אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר. כב   תּוֹעֲבַת ידוד שִׂפְתֵי-שָׁקֶר    וְעֹשֵׂי אֱמוּנָה רְצוֹנוֹ. כה  דְּאָגָה בְלֶב-אִישׁ יַשְׁחֶנָּה    וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה. יג ב   מִפְּרִי פִי-אִישׁ יֹאכַל טוֹב    וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס.  ג   נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ    פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה-לוֹ. ה   דְּבַר-שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק    וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר. יד ז   מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע    וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא. ה  עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב    וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר. ז   לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל    וּבַל-יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי-דָעַת. כג   בְּכָל-עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר    וּדְבַר-שְׂפָתַיִם אַךְ-לְמַחְסוֹר. טו א   מַעֲנֶה-רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה    וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף. ב   לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת   
9 – גלות הדיבור בריאת הדיבור וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה בראשית ב' ז וברא ה' אלוהים ית אדם, עפרא מן ארעא, ונפח באפוהי, נשמתא דחיי; והות באדם, לרוח ממללא. תרגום אונקלוס לנפש חיה – אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור רש"י זוהר תָּא חֲזֵי, כְּתִיב [ שמות ו') הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, מַאי וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. וְהָא בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב [ שמות ד ] לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי וְגוֹ' כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה אוֹתִיב לֵיהּ, [ שמותד ] מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם וְגו', וְהוּא אָמַר ] שמות
8 – נר ה' נשמת אדם נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן משלי כ' כ"ז חמשה שמות נקראו לה: נפש,                      רוח,                נשמה,                         יחידה,                        חיה (בראשית רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה ט חמשה שמות( …נפש איהי אתערותא תתאה, ודא סמיכא בגופא וזנת ליה, וגופא אחיד בה והיא אתאחדת בגופא, לבתר אתתקנת, ואתעבידת כרסייא לאשראה עלה רוח באתערותא דהאי נפש דאתאחידת בגופא, כמה דכתיב (ישעיה לב טו) עד יערה עלינו רוח ממרום, לבתר דמתתקני תרווייהו, זמינין לקבלא נשמה, דהא רוח אתעביד כרסייא לגבי נשמה לאשראה עליה, והאי נשמה איהי סתימא עלאה על כלא טמירא דכל טמירין אשתכח דאית (לה) כרסייא לכרסייא, וכרסייא לגבי עלאה עלייהו, וכד תסתכל בדרגין תשכח רזא דחכמתא בהאי מלה, וכלא הוא חכמתא