fbpx

כל המאמרים של חבורת : אפרת-1

  שלושה עשר עלי השושנה – הרב עדין אבן ישראל – עולמות העולם הפיסי שאנו חיים בו הוא רק חלק ממערכת גדולה של עולמות. העולמות הללו שהם בעיקר עולמות רוחניים, אין הם מצויים במקום אחר, אלא בממד אחר. ועולמות אלו פועלים זה על זה. כשאנו מדברים על עולמות ‘גבוהים׳ ו׳נמוכים׳ אין הכוונה למובן פיסי של הדברים. ‘גבוה׳ ו׳נמוך׳ הוא כינוי למעמדו של עולם בסולם הסבתיות – עולם גבוה יותר משמעו עולם ראשוני יותר, יסודי יותר, ועולם הנמוך יותר הוא הנמצא מתחתיו בסולם הסבתיות, ועל כן הוא עולם משני, ומבחינה מסוימת – העתק. ואולם העתק אינו רק דמות דומה, אלא מערכת שלמה לעצמה, בעלת חיים והוויה מיוחדים משלה. העולם שלנו קרוי ‘עולם העשיה’. עולם זה הוא אחד מתוך מערכת כללית של
בס״ד הכנות גשמיות לשבת מה צריך לעשות במישור הגשמי כדי להתכונן לשבת? שו״ע רסב,ג: ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה דרבי חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא. ר׳ ינאי אומר בואי כלה בואי כלה. הגה וילביש עצמו בבגדי שבת מיד אחר שרחץ עצמו וזהו כבוד השבת ועל כן לא ירחץ לשבת אלא סמוך לערב שילביש עצמו מיד. מהר״ל חידושי אגדות, שבת קיג.: וכבדתו מעשות דרכיך (ישעיה נח, יג), וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. פירוש זה כי השבת הוא קודש כדכתיב ״קודש היא לכם״ (שמות לא, יד) כל דבר שהוא קודש נבדל מן עניני החמרי, כמו שהוא השבת נבדל מן המלאכה, שכל מלאכה הוצאה
בס״ד הכנה לשבת ספר השבת: מבית מדרשו של השפת אמת יצא המשפט: ״ההכנות למצווה גדולות מן המצווה״. מעשה המצווה הוא קצר, ברגע אחד כבר יוצאים אנו ידי חובתה. לעומת זאת, בשלבי ההכנות יכול אדם להשקיע את כל געגועיו ואהבתו. בהכנה אפשר תמיד להוסיף ולגוון, ככל שתואבה הנפש להוסיף ולהעמיק. לשבת יש התחלה ויש סוף, אבל להכנות לשבת אין התחלה ואין סוף. (הרב אריה הנדלר) למה דרושה הכנה לכל דבר? מתי נתכונן לשבת? אפשר להתכונן רק ביום שישי, אולם אפשר להתכונן במשך כל השבוע כולו. נזר ישראל: ימות החול, ימי העלם הם. עמל העשיה בהם, מאז חטא אדה״ר, נתון בגזירת ״בזעת אפך תאכל לחם״. העולם מראה פנים כאילו הברואים הם אלה העושים ופועלים. הבחירה בתקפה ובגבורתה. כח הבורא יתברך המחיה ומהווה, ׳כולא
בס״ד שבת שמא דקב״ה  בני יששכר שבת מאמר א׳,א איתא בזוהר יתרו פח: מהו שבת שמא דקב״ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי עכ״ל. (מהו שם שבת, שבת הוא שמו של הקב״ה שם שהוא שלם מכל צדדיו) נראה לי לפרש, דהנה כ״ז אתוון דאורייתא הם, ובכל אות יש בו חיות מן שם הנכבד הוי״ה ב״ה(*), ואם כן בכ״ז אותיות הם כח כ״ז הויו״ת, בגימטריא שב״ת, וזהו שיש לפרש מהו שבת שמא דקוב״ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי, דהיינו מכל צד הכ״ז אתוון שבהם ברא הקב״ה את כל העולמות בכח שמו יתברך המתפשט בהם, והנה ברא עולמות בששת ימים, והשבת הוא כדימיון הנשמה והצורה לעולם, על כן נקרא שבת שמא דקוב״ה המחיה את כולם, ולהיות שבת שמא דקוב״ה אסור להזכירו במקום שאסור
בס״ד שבת ואמונה  שיחות הר״ן נג: מי שיש לו אמונה חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד. כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בוודאי טוב לו, ואפילו כשאינו כך (דהיינו שאין מתנהג לו כסדר, ויש לו יסורין ח״ו) גם כן טוב, כי הוא בטוח שאע״פ כן השי״ת ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו, כי מאחר שהכל מאתו יתברך בוודאי הכל לטובה. אבל מי שאין לו אמונה ח״ו חייו אינם חיים כלל, כי תיכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות, כי אין לו במה לנחם עצמו כלל, מאחר שאין לו אמונה כלל, ואין לו שום טוב מאחר שהולך בלי השי״ת ובלי השגחה ר״ל, אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה החיות שלו.  מה זה אמונה? לק״א לא,ב:
בס״ד  שבת שלום נתיבות שלום: איתא בזוה״ק (ח״ג קעו:) תא חזי לית עלמא קאים אלא על שלום. כד ברא קוב״ה עלמא לא יכיל לאתקיימא עד דאתא ושרא עלייהו שלום, ומאי הוא שבת, שאיהו שלמא דעלאי ותתאי. עוד איתא בזוה״ק (ח״א מח.) ת״ח כד אתקדש יומא במעלי שבתא סוכת שלום שריא ואיתפריסת בעלמא. מאן סוכת שלום דא שבתא. ע״כ. לכן אומרים בשבת ׳ופרוש עלינו סוכת שלומך׳ וחותמין הפורש סוכת שלום עלינו. כי אז הזמן אשר סוכת שלום אתפריסת בעלמא. ובפע״ח כתוב שכאשר יהודי בא לביתו בליל שבת יאמר שבת שלום ומבורך, וכן גם אמירת שלום עליכם מיוסד כולו על השלום. ויש לבאר מה הקשר המיוחד בין שבת ושלום. דהנה המושג שלום אינו ענין שלילי גרידא, העדר המחלוקת והמריבה, כי כן מוכח ממה שכתוב