ארכיון עבור ‘Uncategorized’ קטגוריה
ניסוך המים וטהרת המקווה/ רחלי וינשטוק
האר"י הקדוש מלמד אותנו שכל חגי תשרי הינם מהלך אחד בבניית שיעור קומתה של השכינה, מהלך המבואר בפסוק בשיר השירים "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני". "שמאלו תחת ראשי" אלו ימים נוראים, זמן בו הלבנה שנמשלה לכנסת ישראל , לשכינה, במיעוטה, וקודשא אבריך הוא קרוב במלוא גבורתו ודינו, ולכן זהו זמן של שמאל, של מידת הדין. לאחר מכן מגיע חג הסוכות, השמחה החסד והאהבה, ימים בהם הלבנה במלואה, ואז רוממותו יתברך מתבטאת בקרבנו על ידי מצוות ומעשים טובים, וזה זמן
הסוכה והמקיפין/ רחלי וינשטוק
ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן כא וְסֻכָּה הַנַּ"ל, הַיְנוּ רוּחַ – הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, שֶׁהַשֵֹּכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ, אֶלָּא הוּא מַקִּיף אֶת הָרֹאשׁ. ספר ליקוטי הלכות – הלכות סוכה הלכה א וְזֶה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סֻכָּה ב), סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה. שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַשִּכְלִיּוֹת, דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פְּנִימִי וְשֵׂכֶל מַקִּיף, כִּי הַשֵּכֶל הִיא בְּחִינַת
הסוכה רחם התפילה/ רחלי וינשטוק
ליקוטי מוהר"ן תורה מח: והיא בחי' סוכה, כמ"ש (תהלים קל"ט) תסוכיני בבטן אמי[1]– והיא בחי' כח התפלה מה שמתפללין בכח, כל עצמותי תאמרנה וכו' (תהלים ל"ה)- . והוא בחי' סוכה, כמ"ש (איוב י') בגידים ועצמות תסוככני- כי כח שאדם מכניס בתיבות, הם כ"ח אתוון דעובדא דבראשית, שבהם נברא העולם. ועשרה מאמרות שבהם נברא העולם (אבות פ"ה) מקבלין כח מכ"ח אתוון אלו. והדיבורים שאדם מדבר בכח, הם עצמן הדיבורים של הקדוש ברוך הוא. וזה בחי' (ישעיה נ"א) ואשים דברי בפיך,
נענוע ארבעת המינים/ רחלי וינשטוק
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, דף לג, עמוד ב ולמה שמונה עשרה? […] אמר רבי סימון כנגד י"ח חוליו שבשדרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן מה טעם "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ה'" [תהילים, לה] תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב/ב רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא: רש"י ברכות דף יב/ב כחיזרא – שבט ביד אדם, וחובטו כלפי מטה בבת אחת: זקיף כחיויא – בנחת, ראשו תחלה ואחר כך גופו, שלא
"יום הרת עולם" תקיעות השופר וצעקת היולדת/ רחלי וינשטוק
ב"יום הרת עולם", בבואנו לשמוע קול שופר, אנו נזכרים בזעקות המהולות בשמחת לידה, בזעקה על עוונותינו המהולה בשמחת המלכת ד', בחיבור שבין הרוחני לגשמי שלמענו הגענו לזה העולם. ראש השנה, יום המלכת ד' יתברך, יום בריאת העולם. יום בו אנו ממליכים אותו יתברך מחדש, ויום בו נברא העולם מחדש. בעל ה"סוד ישרים" משווה בין התהליך המתרחש בראש השנה לתהליך של לידה. ובין תקיעות השופר לצעקת היולדת[1]. ומה המשותף בין המלכת ד' יתברך, בריאת העולם ולידה? המפגש בין הרוחני
קול השופר- מה שבתוך קולי/ רחלי וינשטוק
ליקוטי תורה לאדמו"ר הזקן לראש השנה, ד"ה "תקעו בחודש, אות ג'. "…ולכן תקעו בחדש שופר פי' תקעו תקיעה הוא קול פשוט היוצא מהבל הלב מפנימיותו והוא בחי' צעקת הלב היוצאת מפנימית הלב שלמעלה מעלה מהחכמה שא"א להוציא בשפתיו בדבור, שהדבור נמשך מבחי' חכמה כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ, ועל זה נאמר שמעה בקולי פי' בקולי מה שבתוך קולי דהיינו תוכיותו ופנימיותו שהוא בחי' פנימיות הלב משא"כ הקול עצמו נמשך מחיצוניות הלב שלמטה מן החכמה ודעת, וזהו בחדש פירוש חדוש