fbpx

שבת נפש העולם

בס״ד

שבת נפש העולם

התחלנו אחרי ניגון ללמוד את הקטעים הבאים:

אור החיים בראשית ב,ג: ״ולמה שפירש הזוהר כי ביום השבת משתלשל השפע של כל ששת ימי המעשה, יכוון על זה אומרו ויברך, כי בו ציווה ה׳ את הברכה לחיות העולמות. כי בו שבת וכו׳. צריך לדעת כוונת הכתוב במאמר זה. ונראה לפרש לפי מה שכתבנו למעלה כי העולם היה חסר הקיום עד שבאתה שבת ועמד העולם. ויש להעיר בזה שאותם ימים קודם שבא שבת, במה היה העולם עומד. וכשם שהספיק לחיות באותן ימים בלא נפש השבת, היה מתמיד והולך. אכן מצינו כי הקב״ה גילה הדבר במה שאמר בעשרת הדברות ״כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים וכו׳״. הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה׳ כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו. גם ידוע ליודעי אמת ונתחכם ה׳ וברא יום אחד הוא יוודע לה׳, ובו ביום חוזר ה׳ ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששה ימים. וכן על זה הדרך, וזולת זה היום, היה העולם חרב בגמר ששת ימים, וחוזר לתוהו ובוהו. וצריך ה׳ להכינו פעם ב׳, ובאמצעות שבת העולם עומד.

 נתיבות שלום: ענין הבריאה דשבת יש לבאר על פי דברי האוה״ח הקדוש בפרשת בראשית כי ביום שבת ברא ה׳ נפש העולם, והוא סוד אומרו וביום השביעי שבת וינפש, פירוש נשפע שפע החיוני בכל הנבראים. ומבאר זה על פי הכתוב בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ וגו׳ שגילה (מדלא כתיב בששת וגו׳) כי בשעת הבריאה לא ברא ה׳ כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים, וביום השבת חוזר השי״ת ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששה ימים, וכן על זה הדרך בכל שבת ושבת, וזולת זה היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו. ולפי זה הפירוש מוסיף ומבאר מאמר חז״ל (שבת קיט:) כל האומר ויכולו כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית, ודבריהם רחוקים ודחוקים לפי הנראה, מי שמע כזאת שיבוא אדם וישתתף בדבר שכבר נגמרה מלאכתו, הלא אין אחר מעשה כלום ובמה יעשה שותף, ועוד מה היא הפעולה הגדולה הזאת שבאמצעותה ישיג השגה זו. אלא היות שמציאות השבת בעולם הוא הקיום שמקיימין מצוותיה בפועל, כי אם אין שומרים ומקיימין שבת אין שבת, לזה כל המקדש את השבת פירוש מקיים ושומר קדושתו עי״ז הוא מהווה את מציאות השבת ובאמצעותו מתקיים העולם, ונמצא שיהודי השומר שבת ואומר ויכולו הוא המקיים את העולם על כן בדין הוא נעשה שותף למעשה בראשית, ואין לך שותף גדול מזה. השבת היא עצמה בריאה, והיינו בריאה רוחנית הנותנת נשמת חיים בכל העולם. כי בכל ששת ימי המעשה נבראו רק בריות גשמיות, השמים והארץ הים וכל אשר בם, ועדיין היו כל חלקי הבריאה בלא חיות, עד שבאה שבת הנותנת בכל הבריאה נפש ונשמה, ומשפיעה לכל חלקי הבריאה כח קיום וחיות חדשה לששה ימים נוספים. וזה ביאור הפסוק ״ויכל וגו׳ וישבות ביום השביעי וגו׳.״ שאמנם מלאכת הבריאה הגשמית כבר כלתה בששת הימים אבל בשבת נפח הקב״ה את נשמת החיים בכל הבריאה.

מה מקיים את העולם? למה ברא השי״ת את העולם לעמוד רק 6 ימים? למה העולם צריך נפש?

לחשוב שאם אני לא מקיימת את השבת יכול לבהיא להחרבת העולם מכניס בי אחריות גדולה על העולם. כותב רבי נחמן בליקוטי מוהר״ן תורה ה סעיף א: ״כי צריך כל אדם לומר: כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז.) נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתקון העולם, ולמלאות חסרון העולם, ולהתפלל בעבורם״.

מה צריך האדם להרגיש כשהוא מבין שכל העולם תלוי בו?

דגל מחנה אפרים (פ׳ וישלח): על פי הגמרא (סנהדרון לז) ׳כל אחד מחויב לומר כל העולם לא נברא אלא  בשבילי׳. והנה כשנשים לב על דברי הגמרא זו, הוא מוסר גדול ודרך ישרה להדרכת האדם, כי כשעולה בדעתו שכל העולם לא נברא אלא בשבילו, נמצא הוא יחיד בעולם, וכל העמדת העולם וקיומו תלוי בו, בהטבת מעשיו הוא מקיים את העולם, וח״ו להיפוך הוא מחריב את העולם, ואינו צריך לעשות עבודתו באיזה פניה שישבחוהו בני אדם או כיוצא בזה, כי הוא העיקר בעולם, וכל העולם טפלים אליו ואינו צריך להם, רק כולם צריכים לו. וזה מדרגה גדולה מאד כשזוכה לזה, ואז בודאי הוא עובד לה׳ לבדו בלי שום בלבול ועירוב מחשבה ופניה אחרת, וגורם בזה ביטול כל הקליפות, ונכנעים תחת יד הקדושה והשכינה כביכול.

 מה הדגיש הדגל מחנה אפרים? איך מתקנים את העולם? מה קורה כשאני רואה חסרון בעולם? איך נתפלל על העולם?

אומר הרב משה קרמר בספרו ״מים עמוקים״ על ליקוטי מוהר״ן שעיקר תיקון העולם ושלימותו הוא על ידי קיום המצוות. וכשאני רואה חסרון בעולם, אני צריך לתלות החסרון בי, כי כשסיבב השי״ת שאני רואה ויודע מהחסרון זה סימן שהחסרון הוא ממני, לכן צריך אני לראות למלאות חסרון העולם בכל האופנים ששייך לי, ולהתפלל על העולם.

שפת אמת יתרו תרל״ט: באור החיים כתב כי הבורא יתברך נותן בשבת קודש חיות לימי השבוע. וקיום העולם בכל שבת מחדש על ששת ימים בלבד… וכמו כן צריך להיות עבודת האדם רק לששת ימים. רק אחר שבת חוזר למלאכה על ששה ימים בלבד. ובאמת על ידי התשוקה והרצון לקבלת השבת יוכל להיות נעשה ונגמר כל מלאכתך… והנה השבת הוא משל לעולם הבא. וכפי מה שיוכל האדם להתקרב לקדושת השבת כן יש לו שייכות לעולם הבא. לכן צריך האדם בכל שבת לעזוב כל עניני עולם הזה ולזכור עצמו שצריך להכין עצמו לשבת הגדול היינו לעולם הבא. לכן צריכין לשוב בתשובה בערב שבת קודש כמו קודם הסתלקות האדם מעולם הזה…

מה לומד השפת אמת מזה שהעולם נברא רק לששה ימים?

לאחר מכן עברנו לעבודה אישית:

האם את חושבת על זה ששמירת שבת שלך  גורמת לקיום העולם, שכל העולם תלוי בך?

כתבי על הרגשות שלך כשאת חושבת על זה ועל איך את מתמודדת עם זה.

כתבי תפילה שאת רוצה להתפלל על העולם.