fbpx

על תפילה והתבודדות/ אורלי מלכיאל

 

 (החפץ חיים, ליקוטי אמרים י, מז)

  • "כל הצרות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהן המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם.

ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא"

 

ליקוטי מוהר"ן,  קצ"ו

וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' (אָבוֹת פֶּרֶק ב') כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר,  הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ,  כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה,  בִּגְזֵלָה רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים,  אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו,  כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בהתורה ט' תיקונין סי' כ') וְזֶה: 'אַל תַּעַשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע',  מִלְּשׁוֹן גְּזֵלָה,  כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי כ"ב): "וְקָבַע אֶת קבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ,  הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ שְׁאָר צְרָכִים,  אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלַעֲמד עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ,  שֶׁדַּוְקָא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ,  כִּי זֶה הוּא תְּפִלַּת קֶבַע שֶׁלּוֹקֵחַ הַדָּבָר בְּחָזְקָה בִּגְזֵלָה,  רַק יִתְפַּלֵּל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכא:

היה מחזק את אנשיו, שקבלו לפניו בקבלנא גדולה, על שהם רחוקים מתפלה מאד וקשה עליהם מאד להתפלל, והיה מחזק אותם ומנחם אותם בכמה לשונות, שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר שנתגיר, כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התבות לבד עד ברוך שאמר! על-כן ראוי לאדם לנחם את עצמו ולשמח את עצמו, על אשר על-כל-פנים הוא זוכה לומר התבות של התפלה…ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפלה, שקשה מאד להתפלל, ונתן לו עצה ואמר לו, שיחשב בלבו, שאינו צריך להתפלל כי-אם עד ברוך שאמר, כי אולי הוא צריך בגלגול זה לתקן רק חלק זה מהתפלה, כי אולי בגלגול הראשון כבר התפלל בכונה שאר חלקי התפלה, רק חלק זה עד ברוך שאמר הוא צריך עכשו בגלגול זה להתפלל בכונה, ועל-כן יכניס כל כחו בזה המעט להתפלל בכונה עד ברוך שאמר ובברוך שאמר, יחשב: אולי צריך לתקן חלק זה, כגון מברוך שאמר עד ויברך דוד, ויתפלל עוד אותו החלק בכונה, וכן להלן והכלל-שלא יבלבל דעתו בתחלה בכל התפלה, כי יהיה קשה וכבד עליו, רק יתאמץ בכל פעם לומר מעט מעט בכונה, כי מעט יכולין להתפלל בכונה, ואחר-כך עוד מעט וכו' כנ"ל: גם כבר מבאר, שבאמת על-פי הרוב אין יכולין להתפלל כל התפלה בכונה, רק מעט, כי כל אחד מתפלל איזה חלק מהתפלה לפי בחינתו, כי אית מארי דידין ומארי דרגלין וכו', כמבאר במקום אחר:

 

 

 ספרי רבי נחמן, קיצור ליקוטי מוהר"ן כה אות א:

ההתבודדות הוא מעלה גדולה ודרך נכון וישר מאד להתקרב להשם יתברך. וצריך כל אחד לקבע לו על זה איזה שעות ביום שיפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו. הינו במדינתנו בלשון אשכנז. כי בלשון שמדברים בו בנקל יותר לפרש כל שיחתו היטב ואת כל אשר עם לבבו ישוח לפני השם יתברך. הן חרטה ותשובה על העבר הן בקשות ותחנונים שיזכה להתקרב אליו יתברך מהיום והלאה באמת. ואם אינו יכול לדבר כלל לפני השם יתברך יצעק ויתחנן לפני השם יתברך אז על זה בעצמו שנתרחק כל-כך עד שאינו יכול אפלו לדבר לפניו יתברך. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים שיחמל עליו ויפתח פיו עד שיוכל לפרש שיחתו לפניו יתברך. וכל אחד כפי מה שיודע נגעי לבבו איך הוא מרחק מהשם יתברך ישיח ויספר הכל לפניו יתברך. ועצם מעלת הנהגה זאת אין לבאר ולשער. כי זאת ההנהגה עולה על הכל והיא כוללת כל עבודת השם. כי על-ידי-זה יכולין לבוא לכל טוב בזה ובבא כי הכל יכול לפעל על-ידי תפלה ותחנונים, וכל גדולי הצדיקים לא באו למדרגתם כי אם על-ידי הנהגה זאת. ומשכיל על דבר יבין מעצמו גדל מעלת ההנהגה זאת. אשרי הזוכה לקבע עצמו על זה שעה מיחדת בכל יום ויום ושאר היום יהיה בשמחה:

 

שיחות הר"ן – נ"א

…וְלַעֲבוד ה' אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבד אֶת ה' לְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר עַל זאת שֶׁיּוּכַל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ רַק הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן  לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק וְתַקִּיף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל חֲפֵצִים וְרוֹצִים לְעָבְדוֹ אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּל הָרְצוֹנוֹת שָׁוִין וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בָּרָצוֹן אֲפִילּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת. וּבְכָל רֶגַע
יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הָרְצוֹנוֹת   וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין
שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ   וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת…

 

עבודה פנימית-

. (ממליצה לקרוא בספר נפש בריאה של הרב גינזבורג. )

אופציה מעניינת לשתי תנועות בעבודת התפילה ובעבודת ה'.

לימוד הדף.  נקודות לשימת לב – שיקוף ואישוש של הקטעים.

-להעלות קשיים שעולים. -להעלות אופציות לפרשנות עליהם,

 

התנסות בעבודה של התבודדות. הדרגתית. למצוא מקום יפה בטבע. כמה דקות התבוננות במקום התרכזות בדבר בסביבתי. (עץ , עלה, אבן..), אם אפשר משפטים של שבח. כמה דקות נשימה ושהייה. כמה דקות תיאור של משהו שעבר עלי היום, אתמול.. לסיים בתודה. ובסוף שתי בקשות. (חצי שעה)