fbpx

עין טובה/ צוות בית מדרש להתחדשות

מידות ראיה – גאווה

כה

בחינה גדולה צריך לבחון כל מעמיק במסתרי נפשו ברגש הגאוה, איזה הוא הרגש הפסול המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ואיזה הוא הרגש העדין המרחיב דעתו של אדם ומזכירהו את היותו הרוחנית המלאה הוד ותפארת.

פעמים רבות לבו של אדם מלא עז, שלפי הסקירה הראשונה תהיה דומה התמונה של תכונה זו לתמונה של גאוה, אבל אחרי הבירור ימצא שהוא רק מתמלא אומץ באור ה- להי הזורח בנשמתו, והוא חוזה אז גאות ד',

ואם יכריח את עצמו להפרד מגאוה זו, לא די שלא יעשה לנפשו שום טובה עוד ישחו כל כחותיו הרוחניים. ובחמת עצבות ילך קודר שחוח, ובדעתו יחשב שהצורה של הדכאות היא קרבת א-להים, בשעה שהיא באמת הרחקה ונסיגה לאחור.

 

כו

כשכבד הדבר להתנשא לאט לאט,

הכרח הוא להתרומם בבח-אחת ולהשתמש במדת הגאוה של קדושה,

ולהשקיף על עצמו בעין טובה מאד, ולמצא את הצד הטוב שיש גם בכל מגרעותיו,

כי תיכף כשאדם נותן את דעתו לדרוש את הטוב, מיד מתהפכים כל חסרונותיו לטוב,

ויכול האדם למצא בעצמו רב טוב מאד, ואז ישמח בטובו מאד,

וירבה מדי יום ביומו את הפעולות הטובות בלב טהור ומלא תקות נחומים.

 

עבודה

עבודה ברביעיות.

א מדבר.              ב מתשאל             ג-ד אחרי התשאול, מאששים.              מתחלפים.

 

דבר אחד טוב שלמדתי על עצמי: _____________________________________________________________

___________________________________________________________________________________________.

דבר אחד טוב שלמדתי על מישהו אחר: ________________________________________________________

___________________________________________________________________________________________.

 

ש.ב.

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.