fbpx

סדנת לימוד לחנוכה "פתח דבריך יאיר"/ רחלי וינשטוק

ליקוטי מוהר"ן תורה ב' תניינא:

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁעַל – יְדֵי – זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, עַל – יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ל"ג): "תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ"; שֶׁעַל יְדֵי הַחֲסָדִים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הֲלָכוֹת, נִתְגַלֶּה אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת: "תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ". וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים מ"ג):

"שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ". וְצָרִיךְ לִתְּנוֹ סָמוּךְ לַפֶּתַח (שַׁבָּת כ"א:), בְּחִינַת: "פִּתְחֵי פִיךָ" (מִיכָה ז'), הַיְנוּ הַדִּבּוּר, כִּי הָאֱמֶת מֵאִיר בְּהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קי"ט): "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר"

ספר ליקוטי הלכות – הלכות חנוכה הלכה ו

וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה הוּא זְמַן תְּפִלָּה וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ', כִּי אָז נַעֲשׂוּ נִסִּים גְּדוֹלִים וְאוֹמְרִים אָז עַל הַנִּסִּים וְכוּ', וְנִסִּים הֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל – יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתֶּךָ וְכוּ', כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, וְכֵן כָּל הַנִּסִּים נַעֲשִׂים כֵּן בְּכָל זְמַן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, הַיְנוּ כְּשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְכֵן בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן כְּשֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְבַטֵּל אוֹתוֹ וּלְמָנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה' מִכֹּל וָכֹל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָמְרוּ כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק וְכוּ', וַאֲזַי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ כִּי אִם עַל – יְדֵי הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְיִסְתַּכֵּל רַק אֶל הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְכֵן בַּתְּפִלָּה אַף – עַל – פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף – עַל – פִּי – כֵן יִרְאֶה עַל כָּל פָּנִים לְדַבֵּר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה אֱמֶת, וְאָז הָאֱמֶת יָאִיר לוֹ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתֶּךָ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל – יְדֵי זֶה יוֹצְאִים מֵהַחֹשֶׁךְ וִיכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְמֵי חֲנֻכָּה שֶׁקָּבְעוּ בַּתְּפִלָּה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ', וְעַל -כֵּן נֵר חֲנֻכָּה הִיא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, וְעַל – כֵּן שָׁם הוּא מְקוֹם אֲחִיזָתָם, וְשָׁם דַּיְקָא מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר וְכוּ', לְהוֹרוֹת שֶׁדַּיְקָא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים בִּמְקוֹם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, גַּם שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא הַפֶּתַח לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה עַל – יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁיְּכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמֶת גַּם שָׁם, וְעַל – יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁאֵין שָׁם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כִּי יְכוֹלִין לִמְצֹא הַפֶּתַח עַל – יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל,

 וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח, בְּחִינַת וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים (כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל), כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ. (כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים), בְּחִינַת וַתָּנַח הַתֵּבָה וְכוּ' בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי בַּחֲנֻכָּה פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁבְּכ"ז בְּכִסְלֵו פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים נִמְצָא שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה פָּסְקוּ מֵי הַמַּבּוּל, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא בֶּאֱמֶת בְּחִינַת צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל – יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִמֵּי הַמַּבּוּל, כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וְהַמַּחֲשָׁבוֹת מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל,

וַאֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַצָּלָה הוּא רַק עַל – יְדֵי בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, בְּחִינַת צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא, וַאֲזַי עַל – יְדֵי זֶה, עַל – יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת, בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ, נִכְנָעִין מֵי הַמַּבּוּל. וְכֵן עַל – יְדֵי זֶה רוֹאֶה הַפֶּתַח אֵיךְ לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תֵּבַת נֹחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת פַּךְ שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁעַל – יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, כִּי הַיְּוָנִים טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, בְּחִינַת שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, וְעַל – יְדֵי שֶׁטִּמְּאוּ כָּל הַמֹּחִין, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר כְּפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה, וְהָיָה הַנֵּס עַל – יְדֵי הַשֶּׁמֶן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, זֶה בְּחִינַת חוֹתַם אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, בְּחִינַת חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, כִּי הַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים לְכַפֵּר שָׁם עַל עֲווֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְטַהֲרָם וּלְהוֹצִיאָם מִכָּל הָעֲווֹנוֹת עַל – יְדֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהִנִּיחַ עַל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, זֶה בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כִּי הָאֶבֶן שְׁתִיָּה מִמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעִקַּר יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא אֱמֶת, כִּי עַל אֱמֶת עוֹמֵד הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת פֶּרֶק א) כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת, וְעַל – כֵּן נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁהִוא יְסוֹד הָעוֹלָם הִוא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד וְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְעַל – כֵּן שָׁם הָיָה עוֹמֵד הָאָרוֹן שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים בּוֹ הַלּוּחוֹת, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה הִיא עִקַּר הָאֱמֶת בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת, וְעַל – כֵּן נִקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה, בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בְּעַצְמוֹ, בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב כַּנַּ"ל, כִּי הַלּוּחוֹת הָיוּ שֶׁל אֶבֶן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁל סְנַפִּירִינִין הָיָה וְכוּ', וְעַל – כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה, כִּי זֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה עַל – יְדֵי הָאֱמֶת, וְעַל – כֵּן שָׁם הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל יָכוֹל לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ עַל – יְדֵי שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים וְהִתְקָרֵב עַצְמוֹ לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְעַל – יְדֵי זֶה הָיָה יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר הַמֵּאִיר לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁל הָעֲווֹנוֹת שֶׁהוּא אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, וְעַל – יְדֵי זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי מַעֲלִין כָּל הַקְּדֻשָּׁה וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל – יְדֵי הַפְּתָחִים שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל – יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, שֶׁאֲזַי כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים רוֹאִין אֶת הַפְּתָחִים וְיוֹצְאִין מֵהַחֹשֶׁךְ לָאוֹר, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת:

שאלות להתבוננות וכתיבה אישית:

  1. נסי להיזכר בהזדמנות שבה הרגשת שאת מדברת "דיבור של אמת". מה היה באותה סיטואציה,
  2. אילו תחושות ליוו את הדיבור,
  3. איזו השפעה היתה לאותו דיבור עלייך, על המאזין ועל הקשר ביניכם?

בזוגות:

  1. שתפו אחת את השנייה בדברים. (אם הנושאים אישיים מדי, ניתן לשתף בתחושות הכלליות ופחות בפרטים.)
  2. "כל המתפלל על חברו…"  עזרו זו לזו לחבר תפילה, כתובה,  מתוך הדברים שעלו בלימוד . כל אחת עוזרת לשנייה "ליילד" את התפילה שלה. נוסח זה יוכל להוות  בסיס לתפילה מול הנרות בימים הקרובים.

כל אחת מוזמנת להתפלל על חברתה על פי הדיוקים שהתבררו