fbpx

מתנה טובה

בס״ד

מתנה טובה

 למה נקראת השבת מתנה טובה?

 שבת י: ״ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו שנאמר (שמות לא) ״לדעת כי אני ה׳ מקדשכם״. תניא נמי הכי ״לדעת כי אני ה׳ מקדשכם״ אמר ליה הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם״

 מה אנחנו מקבלים? למה צריך להודיע להם על המתנה?

אוהב ישראל (הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא): ״אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, אמר הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וכו׳. ובודאי המתנה טובה של שבת רצה לומר האור והקדושה עצומה אשר יורד מלמעלה לתוך לבות בני אדם ביום שבת קודש והוא רוח קדושה שכליים חדשים אשר האיש הישראלי משיג אז, וחיות רוחניות הבא מעולם עליון מעולם שכולו שבת וכולו תענוג. והוא בבית גנזי המלך מלכו של עולם הוא בחינה גבוה… ועל כל זה באמת ראוי ונכון לכל איש משכיל ונבון לשום אל לבו לצפות ולייחל כל ימי החול להיות משומרי שבת, כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז), ולהתלהב מאד מתי יגיע יום השבת הקדוש. ולהיות מקווה ונכסף ומשתוקק למתנה חמודה זו הגנוזה הבאה ביום השבת, השפעת הקדושה והשגת הרוחני הנשפע מלמעלה על כל אחד ואחד מזרע ישראל לפי ערך השגתו ומדרגתו שיוכל לקבל. כי ודאי בעי הכנה רבה כל וא״ו ימי המעשה על קדושת שבת שיושפע מלמעלה, וכפי הכנתו במחשבה ובדיבור ובמעשה כמו כן תהיה השגתו כנודע לכל מביני מדע… אך אף על פי שמכין את עצמו בכל היותר אפשרי לקדושת שבת בכל יום, אל יאמר האדם בלבו כי לפי הכנתו ראוי הוא להיות נשפע עליו אור קדושת שבת ובדין הוא שיטול שכרו, דבאמת הוא רק מתנה טובה ודרך חנינה מאת השי״ת, כי אף אם יכין האדם את עצמו בכל מיני הכנות שבעולם מכל מקום אינו ראוי להקדושה העליונה הנפלאה זו שמשפיע לו השי״ת ביום השבת קודש זולת למתנת חנם יחשב. ועם כל זה צריך הכנה גם כן להכשיר את עצמו שיהיה לו בית קיבול וכח לקבל ולהכיל שפע מתנה טובה וחמודה זו, כי מה יוסיף להאדם מתנת השי״ת אם לא יהיה כלי לקבלה.

 למה שבת היא בבית גנזי המלך?

 נתיבות שלום: שבת י: ״אמר הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה״ דהיינו שמיוחדת מצות שבת מכל המצוות שהיא בבית גנזי המלך, ויד זרים לא שולטת בה, כי היא לעילא מכל דרגין ותפיסה חומרית, היא יומא דנשמתא ולאו יומא דגופא, והיא שיא נועם הנשמות ושיא עונג הרוחות ועדן הנפשות להתעדן באהבתו ויראתו יתברך. ויש להתעמק מהו המקור ושורש הדגש המופלג של נועם מתיקות עריבות ואהבה עד כלות הנפש לשבת קודש, שלא מצינו כדוגמתה בשאר כל המצוות. ואיתא בתורה אבות (שבת אות קיד) בשם הרה״ק הר״ש מקרלין, ששמע כרוז בשמים שגם זה שלומד ומקיים את התורה ושומר שבת בכל דקדוקיה, אם אינו מעורר לבבו להרגיש תענוג שבת, אזי כשיזכה להיות בגן עדן גם שם לא יהיה אלא כמו ספסל ולא ירגיש כל תענוג.  ומקור לדבריו מרומז באור החיים הקדוש (שמות לא, טז):

אור החיים הקדוש (שמות לא, טז) שכתב: ״מתנה טובה בבית גנזי וידוע הוא מקום הנקרא גנזי המלך, שהוא בחינת עולם עליון. ונשמה זו מחצבה שם הוא. ולזה תקרא שבת כאמרם ושבת שמה. כשם העולם שממנו היא שנקרא עולם שכולו שבת. ועולם זה אין בו עצבון… אלא עונג ושמחה. ולזה צווה ה׳ להרחיק ביום שבת כל אותם בחינות החול, המלאכה, והענוי. כי באחת מהנה תגעל הנשמה משבת בקרב איש… ואפילו דבור של חול אסור… והכל לצד תוספת נשמה העליונה.. כי מן הנמנע החלטי שישיג אדם עלות לעולם עליון זולת באמצעות השגת ענף ממנו בהיותו בעוה״ז, והעולם שכולו שבת אין בו אלא עונג ושמחה והנשמה יתירה מחצבתה מעולם זה. והוא מה שציוה ה׳ באומרו ושמרו בני ישראל את השבת פירוש נשמה הנקראת שבת, ואם לא ישיגו ישראל בחי׳ נשמה זו אין בהם יכולת לעמוד בגדר עליון ולהתענג נפשם בגנזי עליון״.

 קבלנו מתנה. מה צריך לעשות?

הרב קוק, עין איה, שבת י: כח הכרת טובה לאל היחיד החנון והטוב, שראוי שיהיה ער בלב מאד, עד שלא יתן דמי כל אחד לחפש ולבקש במה להשקיטו את הצמאון הגדול  של ההוראה שאנו מכירים את טובותיו של הטוב והמטיב ב״ה, דבר זה מפני קטנותו של האדם וגדולתם של הטובות והמטיב ב״ה אי אפשר שיכנס בלב עם כל רישומו. אמנם לכשתתגדל האנושיות והכחות המוסריים יתפתחו יפה, עד שיהיה ראוי להכניס בלב, באורח ישר וטבעי, גם רעיונות היותר גדולים ואדירים, יופיע כח ההכרה הזאת באור גדול, עד שתשפיע רב כחה על כל עלילות האנושיות הכוללות והפרטיות, וכל כך תהיה פועלת בחזקת ידה עד שתעורר בחיל את הלבבות לדעת את ה׳, להכיר כי הוא הוא המטיב באמת, ולהכיר גם כן את הדרכים שבהם נוכל להביע רחשי הכרתנו את טובותיו הנשאות.

הנותן מתנה לחבירו, שכפי הנימוס האנושי בהודע למקבל ימלא לבבו רגשי הכרת הטובה, למדונו חז״ל שלא ימנע הטוב הזה להיות יוצא מן הכח אל הפועל, אם שהנותן איננו חפץ לא בהכרת טובה ולא בתשלומי תודה. אבל היסוד המוסרי שעתיד להיות נוטל חלק גדול בהטבת המציאות ראוי לטפחו ולתן לו מקום להתרחב, וכל רגש קטן מצטרף אל התיקון הכללי כשיוכר בכל כחו. ופירשה התורה בכוונת קדושת השבת שהיא להשריש כח ידיעת היחש של הכרת הטובה היותר עליונה, שראוי באמת שתהיה נובעת מצד הטובות הרוחניות, שעמהן ראויים להיות החיים מוכרים לטובה רבה ונשגבה. אבל החיים מבלעדי צד הקדושה שבהם, יחשבו רק למשא, אם שיבור לו האדם תענוגים מדומים כדי להעביר השממון שבחיים, אינם כי אם להצילו מרעת שחיתות החיים, אבל לא יוכלו להחשב לטובה מוחלטת….

תניא נמי הכי ״לדעת כי אני ה׳ מקדשכם״ אמר ליה הקב״ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם״. השבת וקדושתה אין פעולתה השלמה על שומריה נכרת בכל ערכה מיד, כי היא מובילה אותם אל מטרתם בדרך הארוכה של הזמן ההוה אל העתיד. יסוד ההשתלמות המגעת  להמין האנושי בכללו ולאומה הישראלית בפרט, מהשרשת הידיעה שהשם יתברך הוא היוצר כל, העושה את כל המעשים, שמזה יבא השורש של הכרת הטובה, שיוכל אמנם להשתלם רק לעתיד כאשר החיים יבואו למטרתם, עד שלא יוכל איש להסתפק על הטובה השלמה של השפעת החיים, כי יהיו מלאים כל טוב חמרי ורוחני, רק אז יוכל כחה של הכרת טובה להיות למעוז לכל ההליכה המוסרית. והנה מי זה יוכל לקבל חיים שלמים, שאין בהם צרה ויגון, רק ששון ושמחה וכל טוב, רק האדם השלם שקנה לו החיים בקדושתם. והנה לולא כבר שתל השי״ת את כח הקדושה בנו, עד שבטוחים אנו שסוף סוף נוציא את אשר שם בנו בכח אל הפועל, לא היתה השבת יכולה להביאנו אל התכלית הרצויה. אמנם מאחר שהננו בטוחים שקנין החיים בקדושתם יבוא לנו, מפני ששתל בנו אדון כל הנשמות אותו היתרון הנקדש, על כן אנו צריכים לקדושת השבת להשריש בנו את הכח של הכרת הטובה, באותו האופן הרם שהוא ראוי להיות על פי גודל הטובה של החיים בשלמותם.

 עבודה

תחברי תפילה להשי״ת שיעזור לך להגיע להיות מלאה הכרת טובה.