fbpx

לרוץ בין השמשות/ אפרת אייזן

לרוץ בין השמשות
דף לימוד לקראת ל"ג בעומר

1. תנו רבנן: ואספת דגנך – מה ת"ל? לפי שנא' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך (יהושע א') – יכול דברים ככתבן? ר"ש בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח – תורה מה תהא עליה? אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים, שנא' ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' (ישעיהו ס"א), ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנא' ואספת דגנך (דברים י"א), ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' ועבדת את אויביך וגו' (דברים כ"ח).
בבלי. ברכות, ל"ה ע"ב
2.מעשה בתלמיד אחד של רשב"י שיצא לחו"ל ובא עשיר, והיו התלמידים רואין אותו ומתקנאין בו והיו מבקשין לצאת לחו"ל. הוציאן רשב"י לבקעה אחת והתפלל ואמר: בקעה, בקעה, המלאי דינרי זהב. התחילה מושכת דינרי זהב לפניהם. אמר להם, אם זהב אתם מבקשים הרי זהב, טלו לכם; אלא היו יודעים כל מי שהוא נוטל עכשיו, חלקו של עולם הבא הוא נוטל. שאין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא, הוי 'ותשחק ליום אחרון'"
שמות רבה נב, ג.

 

3. ומפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפלה……ר"ש בן יוחי אמר: אילו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתנה תורה לישראל, הייתי מבקש לפני הקב”ה שייבראו לבן אדם שני פיות, אחד שיהיה עוסק בתורה ואחד שיעשה בו כל צרכו.
ירושלמי. שבת, ז ע"א (תרגום)

 

4. הלך רשב"י ובנו, וברחו אל בית המדרש. כל יום היתה מביאה להם אישתו לחם וכד של מים והיו אוכלים. כשנתחזקה הגזירה, אמר לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יצערו אותה ותגלה להם. הלכו והתחבאו במערה. נתרחש נס ונברא להם חרוב ומעין. והיו פושטים בגדיהם, והיו יושבים עד צואריהם בחול, כל היום היו לומדים, ובשעות התפילה התלבשו והתפללו. ולאחר מכן פושטים בגדיהם כדי שלא יתבלו. ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ונעמד בפתח המערה אמר: מי יודיע לבר-יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזרתו? יצאו.
ראו אנשים חורשים וזורעים. אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן – מיד נשרף.
יצאה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!
חזרו והלכו. ישבו תריסר חודשים. אמרו: משפט רשעים בגיהנום- 12 חודש.
יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! יצאו
כל מקום שהיה מכה ר' אלעזר- היה מרפא ר' שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה.
לפני החשיכה בערב שבת ראו זקן אחד אוחז שתי חבילות הדסים, ורץ בין השמשות. אמרו לו: אלה למה לך? אמר להם: לכבוד שבת. ולא תספיק לך חבילה אחת? (אמר להם:) אחת כנגד "זכור", ואחת כנגד "שמור". אמר לבנו: ראה כמה חביבות מצוות על ישראל! נתיישבה דעתם.

בבלי, שבת, דף לג, עמוד ב

 

5. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שומם, עד שבא ר' עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם. ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.
בבלי, יבמות, דף סב, עמוד ב

 

6. בִּימֵי הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס וְהָיָה מִתְנַגֵּד לְאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד. וְסִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו מִזֶּה הָאִישׁ וְאָמַר לָהֶם שֶׁיִּרְאוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזר לָהֶם. וְכֵן עָשׂוּ. עַד שֶׁעֲזָרָם ה' שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר יְרֵא שָׁמַיִם – אַךְ הִתְחִיל לֵירֵד מִנְּכָסָיו. וְאָמַר הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה. כִּי 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים – לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין' (בָּבָא בַּתְרָא כ"ה:). נִמְצָא כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים עוֹמֵד לְדָרוֹם עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲשִׁיר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּדָרוֹם אֲזַי אֵינֶנּוּ בְּצָפוֹן וַעֲשִׁירוּת בְּצָפוֹן, וְכֵן לְהֵפֶךְ. כִּי אִם, אִם הוּא בְּתַכְלִית הָעֲנִיווּת שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, אֲזַי אֵינוֹ עוֹמֵד בְּשׁוּם צַד כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם מֵאַחַר שֶׁהוּא אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, עַל כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּגוֹן משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. ליקוטי מוהר"ן קמא. תורה קס"ב
נוסח אחר: …"השיבו המגיד: "הרי למדן אתה, ובודאי ידוע לך מאמר חז"ל "הרוצה להחכים ידרים, להעשיר יצפין, וסימנך – שולחן בצפון ומנורה בדרום", אשאלך איפוא: מה יעשה האיש שרצונו להיות גם חכם וגם עשיר" הלא רב המרחק בין צפון לדרום? אמר לו המגיד שוב: אם אדם משים עצמו כאין וכאפס הוא נעשה רוחני, ורוחני אינו תופס מקום, ויוכל איפוא להיות גם פה וגם שם. ירדו הדברים לחדרי ליבו של האיש ומאז והלאה נעשה שפל ברך ועניו, וההצלחה חזרה אליו כמקודם. (הרב זוין, סיפורי חסידים, עמ' 216)

7. "לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר", שו"ע, או"ח סימן תכח, א.

8. נגילה ונשמחה בך, תמן תנינן נשא אדם אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל, אמר רבי אידי:
מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, באו אל ר' שמעון בן יוחאי רצו להתגרש זה מזה, אמר להם חייכם, כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום טוב ועשו סעודה גדולה ושיכרתו יותר מדי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה "בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך", מה עשתה, לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם "שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא", בחצי הלילה ננער משנתו כיון שפג יינו אמר לה "בתי היכן אני נתון" אמרה לו "בבית אבא" אמר לה "מה לי לבית אביך", אמרה לו "ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך", הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו
ללמדך – מה הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות, והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם על שאמר לבשר ודם שכמותו אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו, ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה על אחת כמה וכמה, הוי נגילה ונשמחה בך. שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ד"ה (תרגום)

עבודה פנימית:
– ערכי רשימה של "זוגים", ניגודים שאת מזהה בתוכך. ובחרי אחד שתרצי להתמקד בו.
– כתבי במשפט אחד את שני הרצונות שנתפסים כנוגדים, את שני צידי הקונפליקט.
– כיצד (והאם) הלימוד שלמדנו יכול להאיר כעת באופן שונה את הדברים. איזו אפשרות חדשה נפתחת לאור הביטויים: "לרוץ בין השמשות", "לשים עצמו כאין וכאפס" "לחזור לבית אבא" איזו הזדמנות אולי מתבררת?
שתפו בזוגות ועזרו אחת לשניה "ליילד" את התפילה שעולה מתוך ההתבוננות המשותפת.