fbpx

ימי מירון – המתפלל את השכינה ועל חבירו

בס"ד

                                    המתפלל את השכינה ועל חבירו

שיר השירים אשר לשלמה. להבין ענין קבלת פני שכינה דהנה ארז"ל (רפ"ב דברכות) השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך פי' כנסת ישראל נק' אתה כמ"ש בזח"ב (ק"ד א') ור"פ ויגש ור"פ ואתה תצוה ואמרו שאין חיוב לאדם בתפלה רק שישמע ויתבונן מה שאתה הוא כנסת ישראל מוצא מפיו פי' חיותו ונשמתו יעקב חבל נחלתו וכל ישראל אחד מעורב בחבירו מה שחסר לזה נמצא בחבירו וכשיצטרפו כולם כאחד הם קומה שלימה כידוע ולכן כאשר יתפרד אחד מחבירו באיזו פירוד שמנתקת לבבו ורצונו ממנו מאחד הדברי' והענינים והמדות שלו או משכלו ועבודתו במילי דשמיא בתורה ובתפלה וכאשר כן בלבבו אז הוא מחסר במזימות לבו אבר אחד. ונמצא שאין שמו שלם וע"כ החרד לדבר ה' מאד מאד יזהר בזה ולכן כשיתפלל האדם יגמור בלבו שלא הגוף פי' נפש הבהמית המתהוה היא המתפלל רק נפש חלק אלוה ממעל היא המתפלל והיא מדבר בו דברי התפלה וכל הענינים הנאמר בה והיא לא יעשה דבר כי אם ישמיע לאזנו אל הרנה והתפלה אשר מזמרת ומשבחת וכאשר יגמר בלבו כן ויעשה כן זאת העבודה נק' קבלת פני שכינה פירוש שעבודת כנס"י המתחננת ומתנפלת לפני ה' נקרא פני השכינה וענין שמיעת האדם רנתה ותפלה נק' קבלת פני השכינה ככלי המקבל מה שבתוכה פי' שאינה אלא לבוש לה     ליקו"ת שה"ש ב:

כל המבקש רחמים על חבירו

 והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו אמר ליה את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וגו'] וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו' כאשר אמר אברהם אל אבימלך     תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צב/א

ספר ליקוטי מוהר"ן – מהדורא קמא סימן כב

וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (בבא קמא צ"ב): המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, כי מה שצריך לאותו דבר ואינו מבקש על עצמו הוא מחמת שהוא בבחינת אין, והוא בחינת תחלה, הינו קדם הבריאה, ומחמת שהוא בבחינת תחלה, על – ידי – זה הוא נענה תחלה:

[לכאורה אין לזה הענין חבור היטב למה שלמעלה. אך באמת מבאר זה הענין היטב למעין קצת, כי מבאר לעיל ולקמן, שבחינת תפלת ה' הוא בחינת קדם הבריאה, בחינת אין סוף, שזהו בחינת תחלה; ומחמת שזאת הבחינה היא בחינת אין, על כן אין מי שיזכה לזה, כי אם מי שהוא בבחינת אין, דהינו שהוא ענו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הבטול כאלו אינו בעולם, עד שנכלל באין – סוף, ששם הוא בחינת תפלת ה' כנ"ל…כי זה שמתפלל על חברו אף – על – פי שהוא צריך לאותו דבר, זהו בחינת ענוה, בחינת אין, שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום, רק מרגיש צער ישראל חברו. ועל – ידי הבטול זה הוא נכלל באין, שהוא בחינת תחלה, בחינת קדם הבריאה, בחינת נשמע, בחינת תפלת ה' כנ"ל, ועל כן הוא נענה תחלה, כי הוא בבחינת תחלה כנ"ל]:

המתפלל על חבירו – נוסח

בחברותא – חפשו מקום נוח  ושקט . היזכרו בקושי –  צרה שהייתם רוצים שחברכם  יתפלל  לישועתכם מקושי – צרה זו .שתפו את חברכם .   המקשיב מוודא שהוא מבין את הקושי ויודע על מה בקשת התפילה . כסכום לשיחה מנסחים ביחד את הבקשה .

מחליפים צד

מתפללים  –

 1.     בחר שם של ה' שאליו תפנה   (למשל – ה', השי"ת , הקב"ה , אבא ,……….)

2.         פתח במילות הודאה שלך לה' על מה שיש לך, במה זכית ועוד ללא קשר למצוקת

                           החבר

3.         פרט את הצרה של חברך , ובקש מה' ישועה לחברך מצרתו .ציין את שמו ושם אמו

4.         חזור על בקשתך ,התחנן, נמק, הקש בדלת,  צעק מלבך אל ה'

5.         צעקה