fbpx

הכנסת אורחים/ אפרת אייזן

1. " וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה: וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ ……וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ …. וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה"(בראשית, יח)

2. אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, דכתיב 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו' ….. "גדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש".' ( שבת קכ"ו-קכ"ז)

3. שמעתי ממורי ביאר גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה והקשה. והעולה שלפעמים הכנסת אורחים הוא ביטול תורה או סיפורי לה"ר וכו' מכל מקום גדולה הכנסת אורחים (תולדות יעקב יוסף בקונטרס אחרון)

4. י"ל טעם על מה שאין אומרים לשם יחוד על מצוות הכנסת אורחים כשיזדמן לאחד לקיים ולמה יגרע זה מכל המצוות. אך דהאמת הוא שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה ולכך אין שייך לומר לשם יחוד וד"ל (לשון חסידים, תורת הבעש"ט, י"ז)

5. שמעתי כי אורח הוא אור חית ודפח"ח (דברי פי חכם חן) לכן היה אברהם מכניס אורח כי חית הוא עוה"ב עולם הבינה וכו' והיה אברהם שמדתו חסד וכו' יומא דאזיל עם כולהו יומין מכניס אור חית שהוא עולם הבינה בכל הספירות וכו' ומעולם הבינה משם יוצאת התורה לכן זכה אברהם לכל התורה (שם)

6. "אל נא תעבור מעל עבדך – מכאן למדו חז"ל (שבת קכ"ז' ע"א): גדולה הכנסת אורחים יותר מ[ה]קבלת פני השכינה". וקשה: ובאמת אברהם מנא הוכיח זאת? ואמר הרבי, ר' בונם מפרשיסחא זי"ע, דאברהם אבינו ע"ה, היו כל האברים שלו כל כך מזוככים, שכאשר בא לעשות מצווה, היו האברים בעצמם מוליכים אותו להמצווה… וכאשר באו האורחים, כתיב "וירא וירץ לקראתם", …. [גופו פרכס לקיים את המצווה]. מזה הוכיח דהכנסת אורחים גדולה. דהאברים רצו יותר להכנסת אורחים מקבלת פני השכינה…" (ר' שמחה בונים מפשיסחא, קול שמחה ריש פ' וירא, ח')

7. שמעתי ממורי זצ"ל שכלל גדול כאשר איש מקיים מצות הכנסת אורחים ישיג הבעל הבית מדרגת האורח, היינו המדרגה הטובה אשר בו ולא המדרגה השפילה שלו. ושמעתי ממורי מפשיסחא שאמר בזה שכיון שהכניס אברהם האורחים המלאכים השיג מדרגתם, בחינת עומד שלא ייפול ממדרגתו. וזהו והוא עומד עליהם שנעשה בחינת עומד… וכן אמר אדמו"ר מקאזמיר זצ"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, כי קבלת פני שכינה הוא רק לפי ערך המקבל בחי' כלי שלו… לא כן מצות הכנסת אורחים אשר בכל יום ויום שהשיג אורחים תמיד הוא משיג מדרגותיהם ונעשה בכל יום כלי חדש יותר מערך בחי' כלי שלו מעצמותו. (ר' שמחה בונים מפשיסחא, חדוות שמחה, וירא)

 8. שכר מצות הכנסת אורחים בעולם הזה, הוא בנים, כפי שנלמד מאברהם אבינו ומהאשה השונמית. ( רבנו בחיי , כד הקמח)

9. למדו חז"ל מפרשת עגלה ערופה, שזקני העיר הוצרכו לכפרה על שלא קיימו מצות לוויה לאורח, ואמרו כי כופים את מי שאינו רוצה ללוות את חברו לדרך שילווהו (סוטה, מ"ו. עגלה ערופה)

10. שכר הלוויה מרובה מן הכול…וליוויים יותר מהכנסתן, אמרו חכמים (מסכת סוטה,מו,ב) כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים. (רמב"ם הלכות אבל פרק יד  הלכה ב')

עבודה פנימית בזוגות:

1. אחת מכן מתנדבת להיות ה"אורחת" והשנייה ה"מארחת".

אפשרות א: האורחת משתפת את המארחת בחוויה אחת שלה הקשורה בנושא של הכנסת אורחים.

(כמארחת או כאורחת).

אפשרות ב: האורחת  משתפת את המארחת בחוויה אחת שלה מחנוכה.

אפשרות ג: האורחת  משתפת את המארחת בחוויה כלשהי, ספור הקשור עליה, על פי בחירתה.

2. המארחת (המאזינה) – "מלווה" את האורחת בחזרה דרך הפתח. אוספת / אורזת את הדברים.

3. כ"א כותבת לעצמה מה נוסף לה, התחדש לה, במפגש הזה. (ברמת הידע, הרגש, האמונות, וכו'). כיצד גדל הכלי שלה כתוצאה מהמפגש.

4. מתחלפות.

                                                                                                אירוח נעים ופורה!