fbpx

בני החבורה שנה ה – מפגש 9

                                                                  בני החבורה  שנה ה   – מפגש  9

חדי רבי שמעון ואמר, (חבקוק ג ב) יהו"ה שמעתי שמעך יראתי, (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תליא מלתא, דכתיב (דברים ו ה) ואהבת את יהו"ה אלהי"ך, וכתיב (שם ז ח) מאהבת יהו"ה אתכם, וכתיב (מלאכי א ב) אהבתי אתכם וגו':  זוהר חלק ג דף קכח/א

תנא דבי אליהו זוטא פרק כא

..ומהו באורך נראה אור אלא זהו האור שברא הקב"ה ביום ראשון ושמש בו העולם שלשה ימים קודם שנבראו המאורות ביום רביעי וכיון שנבראו המאורות ביום הרביעי במו שנאמר (בראשית א) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים מיד עמד הקב"ה וגנזו לאותו אור הראשון

ספר אמרי פנחס – שער ד – שבת ומועדים   רטו –  שייך למה שכתוב בכתבים (לעיל סימן ח) לענין אור הגנוז שבא בשעת הדלקת נרות חנוכה, ע"כ יש לכל אדם לישאר אצל נרות שלו אחר הדלקה חצי שעה:

 זוהר חלק א דף פג/ב   …נפש איהי אתערותא תתאה, ודא סמיכא בגופא וזנת ליה, וגופא אחיד בה והיא אתאחדת בגופא, לבתר אתתקנת, ואתעבידת כרסייא לאשראה עלה רוח באתערותא דהאי נפש דאתאחידת בגופא, כמה דכתיב (ישעיה לב טו) עד יערה עלינו רוח ממרום, לבתר דמתתקני תרווייהו, זמינין לקבלא נשמה, דהא רוח אתעביד כרסייא לגבי נשמה לאשראה עליה, והאי נשמה איהי סתימא עלאה על כלא טמירא דכל טמירין אשתכח דאית (לה) כרסייא לכרסייא, וכרסייא לגבי עלאה עלייהו, וכד תסתכל בדרגין תשכח רזא דחכמתא בהאי מלה, וכלא הוא חכמתא לאתדבקא בהאי גוונא מלין סתימין. תא חזי נפש איהי אתערותא תתאה דאתדבקא ביה בגופא, כגוונא דנהורא דבוצינא, דנהורא תתאה דאיהי אוכמא, אתדבקת בפתילה ולא אתפרש מנה, ולא אתתקנת אלא בה, וכד אתתקנת בפתילה, אתעבידת כרסייא לנהורא עלאה חוורא דשרייא על ההוא נהורא אוכמא, לבתר כד מתתקנן תרווייהו, אתעבידת ההוא נהורא חוורא כרסייא לנהורא סתימאה דלא אתחזי, ולא אתיידע מה דשרא על ההוא נהורא חוורא, וכדין נהורא שלים. וכך הוא בר נש דאיהו שלים בכלא, וכדין אקרי קדוש, כמה דאת אמר (תהלים טז ג) לקדושים אשר בארץ המה וגו', כגוונא דא ברזא עלאה.

שער הכוונות – דרושי קבלת שבת דרוש א ענין קבלת שבת   והנה בנר יש ד' מיני שלהוביות כנגד ד' אותיות הויה כנז' בס"ה פ' בראשית בענין חכמתא דשלהוביא דנורא כו' והנה ב' הגונין הסמוכים ודבוקים עם הפתילה הם מושגות אל חוש העין ונראות אבל הב' העליונות נסתרות מחוש העין ואין מהותם וענינם מושג. וד' שלהוביות האלו הם נק' מצוה שהוא סוד ד' אותיות הויה כנז' בס"ה כי מ"צ הם באתב"ש י"ה ונמצא כי ב' אותיות הא' שהם י"ה נתעלמו ונתחלפו בב' אותיות מ"צ כנז' אבל ב' אותיות אחרות שהם ו"ה נשארו בגילויים במקומם וזהו ד' אותיות מצוה וז"ס כי נר מצוה כו' כי ד' שלהוביות הנה הם בחי' ד' אותיות מצוה.

וזהו נר שבת ונר חנוכה אלא שיש הפרש ביניהם כי נר שבת עולה היא למעלה עד הכתר שלו ממש ונר חנוכה הוא אשר יורדים כל הבחי' אלו אליה למטה במקומה              שער הכוונות מהאר"י הקדוש חנוכה

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וּלְהַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין אֶצְלוֹ וּמְפַקְּחִין עַל עֲסָקָיו וְעוֹשִֹין לוֹ כָּל צְרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן של"ה ס"ח). שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים. כִּי אֵין מַסְתִּירִים פְּנֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְאֵינָם נטמנים בְּבָתֵּיהֶם רַק בָּאִים אֵלָיו וְעוֹשִֹין לוֹ צְרָכָיו וּמְדַבְּרִין עַל לִבּוֹ, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים. וְעַל – יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין עָלָיו חִיּוּת מִבְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת לְהַחֲיוֹת אֶת הַחוֹלֶה בִּבְחִינַת בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַל – כֵּן שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה (שבת י"ב) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "ה' יסעדנו עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ וְכוּ'". הַיְנוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁדַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה, עַל – כֵּן נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַחוֹלִים וּבִפְרָט עַל הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כָּל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ בְּחָלְיוֹ שֶׁעֲלֵיהֶם מְפַקֵּחַ בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם רְפוּאוֹת לְהַחֲיוֹתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּהֶם הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק וּמַעֲלָתוֹ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְרַפְּאוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְעַל – כֵּן דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה וְכָל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ וְכוּ', מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם שְׁכִינָתוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית י"ח) "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'" – לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה וּצְרִיכִים לְבַקְּרוֹ, עַל – יְדֵי זֶה דַּיְקָא "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", בְּחִינַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזּוֹכִין הַחוֹלִים עַל – יְדֵי אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה וְכַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, כִּי הֵם יָמִים קְדוֹשִׁים וְטוֹבִים מְאֹד וְאַף – עַל – פִּי – כֵן הֵם בִּימֵי הַחוֹל, כִּי אֵינָם אֲסוּרִים בִּמְלָאָכָה וְהֵם בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת הֶאָרַת הַשָֹּגוֹת אֱלֹקוּת עַל הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר עַל – יְדֵי גֹּדֶל כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְהוּא כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁהָאָדָם בָּרִיא בְּוַדַּאי אֵין הַמֶּלֶךְ בָּא אֶל הָאָדָם לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו, רַק כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְהִתְעַדֵּן מֵאוֹר פָּנָיו הוּא צָרִיךְ לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה וּלְקַשֵּׁט עַצְמוֹ כָּרָאוּי וְלִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵת רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ רְשׁוּת שֶׁיִּכְנוֹס וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַתַּחְבּוּלוֹת שַׁיָּכִים לָזֶה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ אִם לִכְנֹס לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ אוֹ לַבַּיִת אוֹ לַהֵיכָל וְכוּ' כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בּוֹ הַמֶּלֶךְ פָּנָיו הַמְּאִירוֹת, אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד מֵאֲנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ חוֹלֶה וּמֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִין רַחֲמֵי הַמֶּלֶךְ לְהַחֲיוֹתוֹ מֵאוֹר פָּנָיו, אֲזַי מֻכְרָח הַמֶּלֶךְ לֵילֵךְ אֶצְלוֹ לְבֵיתוֹ לְהָאִיר בּוֹ פָּנָיו וּלְהַחֲיוֹתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שְׁכִינָה לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וּפוּרִים  שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ לְהַחֲיוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בִּימֵי הַגָּלוּת הַמַּר שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת חוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּבְחִינַת סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. וּמֵעֹצֶם חֳלְיֵינוּ הַכָּבֵד אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנָיו בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לִכְנֹס לְבֵיתוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, כִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ וְכוּ' וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים וְכוּ'. עַל – כֵּן חָמַל עָלֵינוּ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים וְהוֹסִיף לָנוּ שְׁנֵי הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בַּחֲנֻכָּה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת (תהלים קד) לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָֹּגַת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּפוּרִים כָּל אֶחָד מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבְּלִין אָז בְּכָל שָׁנָה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת בִּבְחִינַת (אסתר ט) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ, וְעַל – כֵּן חֲנֻכָּה וּפוּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְגָלִין, (כִּי הֵם בְּחִינַת נו"ה שֶׁהֵם בְּחִינַת רְגָלִין, כַּיָּדוּעַ). וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים שֶׁהַמִּצְוָה בָּרְגָלִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנַּ"ל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹלֵךְ לְבַקְּרֵנוּ וּמֵאִיר לָנוּ פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ שֶׁאָנוּ חוֹלִים כָּאֵלֶּה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְבַקְּרֵנוּ וּמְחַיֶּה אוֹתָנוּ בְּאוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים עַל – יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ, שֶׁהֵם חֲנֻכָּה וּפוּרִים, שֶׁהֵם מוֹעֲדִים קְדוֹשִׁים בִּימֵי הַחוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי הַגָּלוּת, שֶׁאָז אֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲלוֹת אֵלָיו לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ לָנוּ אוֹר הַפָּנִים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ כְּדֵי לְהַחֲיוֹתֵנוּ עַל – יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹסְקִים בְּתִקּוּנֵנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בְּיוֹתֵר לְהַחֲיוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל:

טו) וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַבְּבִין הָעֲנִיִּים בַּחֲנֻכָּה לְקַבֵּל מָעוֹת חֲנֻכָּה, זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים מִלְמַעְלָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר פָּנָיו לָנוּ לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כִּי אִם עַל – יְדֵי הַצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יז), "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ". וְעַל – כֵּן בָּרְגָלִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת לָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, עַל – כֵּן צָרִיךְ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ לְהָבִיא עוֹלַת רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט"ז), "וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם וְכוּ'". אֲבָל בָּרְגָלִים שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת לְבֵית ד' לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא נִדְבַת לִבּוֹ בְּחִינַת צְדָקָה. וּצְרִיכִין לִטְרוֹחַ בּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ לְבֵית ה',

אֲבָל בַּחֲנֻכָּה בָּאִים הָעֲנִיִּים לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁהֵם מָאנִין תְּבִירִין דילי' (זוהר יתרו דף פו) שֶׁבָּהֶם שְׁכִינַת אוֹר פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז), "אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא". וְעַל – כֵּן כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֶת אֶחָד וְרוֹצֶה לְהָאִיר לוֹ פָּנָיו שׁוֹלֵחַ לוֹ עָנִי לִזְכּוֹת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף פו), מָאן דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לי' שדר לֵיהּ דּוֹרוֹנָא מִסְכְּנָא. וְעַל – כֵּן בַּחֲנֻכָּה, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר פָּנָיו לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ, עַל – כֵּן בְּרַחֲמָיו שׁוֹלֵחַ לָנוּ הָעֲנִיִּים לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהֶם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדָם אוֹר הַפָּנִים שֶׁמֵּאִיר אָז לְתוֹךְ בֵּיתֵינוּ וְכַנַּ"ל:       ליקוט הלכות הלכות השכמת השחר הל' ד'