fbpx

בני החבורה שנה ה – מפגש 3

חדי רבי שמעון ואמר, (חבקוק ג ב) יהו"ה שמעתי שמעך יראתי, (אמר) התם יאות הוה למהוי דחיל, אנן בחביבותא תליא מלתא, דכתיב (דברים ו ה) ואהבת את יהו"ה אלהי"ך, וכתיב (שם ז ח) מאהבת יהו"ה אתכם, וכתיב (מלאכי א ב) אהבתי אתכם וגו':  זוהר חלק ג דף קכח/א

סדר היום –  הכנה לתפילה , תפילה, שהיה, קפה (תה), לימוד משרה, עבודה – בחברותות, מתורות לתפילות, פת שחרית בחסות הפרנס, הרפיה, פרנס.

הכנה –

 סדור תפלה – נוסח ספרד – סדר תפלת שחרית    בספר כוונת האר"י ז"ל כתוב קודם כל תפלה יקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מישראל כנפשו ואם יש איזה צרה ח"ו ביתו או בבניו ישתתף בצערו ויתפלל עליו. וזו סגולה אמיתית שיקובל תפלתו כמו תפלת כל ישראל. ע"כ יאמר פסוק זה:                  הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי, מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהֲבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:

נוסף לאמירה מצא דרך  להגביר את האהבה לא' מבני החבורה עוד לפני התפילה הקרובה

האדמו"ר הזקן ליקוטי תורה שיר השירים א           שיר השירים אשר לשלמה. להבין ענין קבלת פני שכינה דהנה ארז"ל (רפ"ב דברכות) השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך פי' כנסת ישראל נק' אתה כמ"ש בזח"ב (ק"ד א') ור"פ ויגש ור"פ ואתה תצוה ואמרו שאין חיוב לאדם בתפלה רק שישמע ויתבונן מה שאתה הוא כנסת ישראל מוצא מפיו פי' חיותו ונשמתו יעקב חבל נחלתו וכל ישראל אחד מעורב בחבירו מה שחסר לזה נמצא בחבירו וכשיצטרפו כולם כאחד הם קומה שלימה כידוע ולכן כאשר יתפרד אחד מחבירו באיזו פירוד שמנתקת לבבו ורצונו ממנו מאחד הדברי' והענינים והמדות שלו או משכלו ועבודתו במילי דשמיא בתורה ובתפלה וכאשר כן בלבבו אז הוא מחסר במזימות לבו אבר אחד. ונמצא שאין שמו שלם וע"כ החרד לדבר ה' מאד מאד יזהר בזה ולכן כשיתפלל האדם יגמור בלבו שלא הגוף פי' נפש הבהמית המתהוה היא המתפלל רק נפש חלק אלוה ממעל היא המתפלל והיא מדבר בו דברי התפלה וכל הענינים הנאמר בה והיא לא יעשה דבר כי אם ישמיע לאזנו אל הרנה והתפלה אשר מזמרת ומשבחת וכאשר יגמר בלבו כן ויעשה כן זאת העבודה נק' קבלת פני שכינה פירוש שעבודת כנס"י המתחננת ומתנפלת לפני ה' נקרא פני השכינה וענין שמיעת האדם רנתה ותפלה נק' קבלת פני השכינה ככלי המקבל מה שבתוכה פי' שאינה אלא לבוש לה ויש כלי רע אשר לא יוכל לקבל הטוב שבה ותפלטמו דהיינו שלא יוכל לכפוף אזניו ולבבו להבין דברי התפלה והעבודה זה נקרא אין זוכין להקביל פני השכינה שהוא מעשה היצר ותחבולותיו לדחותו ולהסירו מאחרי ה' לבלתי ישמע באזניו ובלבבו יבין ושב ורפא לו. וזהו שיר השירים פי' השירים הוא פרטית ישראל כל אחד מובדל מחבירו ושיר השירים הוא כנס"י והמ"י

"…וע"כ החרד לדבר ה' מאד מאד יזהר בזה"   כיצד מציע האדמו"ר הזקן להזהר בזה ?

המשך –    (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:  (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְדֹוָד:       ספר ויקרא פרק יט

תורה קכא ,תניינא

הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו, שֶׁקָּבְלוּ לְפָנָיו בְּקֻבְלָנָא גְּדוֹלָה, עַל שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִתְּפִלָּה מְאד וְקָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאד לְהִתְפַּלֵּל, וְהָיָה מְחַזֵּק אוֹתָם וּמְנַחֵם אוֹתָם בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת, שֶׁלּא יִפְּלוּ בְּדַעְתֵּיהֶן בִּשְׁבִיל זֶה וְאָמַר הֲלא אֵצֶל הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כַּמָּה זְכִיָּה הוּא אֶצְלוֹ כְּשֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אֲמִירַת הַתֵּבוֹת לְבַד עַד בָּרוּךְ שֶׁאָמַר! עַל-כֵּן רָאוּי לְאָדָם לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, עַל אֲשֶׁר עַל-כָּל-פָּנִים הוּא זוֹכֶה לוֹמַר הַתֵּבוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט אֶחָד מֵעִנְיַן תְּפִלָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאד לְהִתְפַּלֵּל, וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְאָמַר לוֹ, שֶׁיַּחֲשׁב בְּלִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי-אִם עַד בָּרוּךְ שֶׁאָמַר, כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ בְּגִלְגּוּל זֶה לְתַקֵּן רַק חֵלֶק זֶה מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן כְּבָר הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁאָר חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, רַק חֵלֶק זֶה עַד בָּרוּךְ שֶׁאָמַר הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו בְּגִלְגּוּל זֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְעַל-כֵּן יַכְנִיס כָּל כּחוֹ בָּזֶה הַמְּעַט לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד בָּרוּךְ שֶׁאָמַר בָרוּךְ שֶׁאָמַר, יַחֲשׁב: אוּלַי צָרִיךְ לְתַקֵּן חֵלֶק זֶה, כְּגוֹן מִבָּרוּךְ שֶׁאָמַר עַד וַיְבָרֶךְ דָּוִד, וְיִתְפַּלֵּל עוֹד אוֹתוֹ הַחֵלֶק בְּכַוָּנָה, וְכֵן לְהַלָּן וְהַכְּלָל-שֶׁלּא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בַּתְּחִלָּה בְּכָל הַתְּפִלָּה, כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו, רַק יִתְאַמֵּץ בְּכָל פַּעַם לוֹמַר מְעַט מְעַט בְּכַוָּנָה, כִּי מְעַט יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְאַחַר-כָּךְ עוֹד מְעַט וְכוּ' כַּנַּ"ל:    גַּם כְּבָר מְבאָר, שֶׁבֶּאֱמֶת עַל-פִּי הָרב אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, רַק מְעַט, כִּי כָל אֶחָד מִתְפַּלֵּל אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי אִית מָארֵי דְּיָדִין וּמָארֵי דְּרַגְלִין[1] וְכוּ', כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

 תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא/א    שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל  גמור

 ספר בעל שם טוב על התורה – פרשת קדושים    ואהבת לרעך כמוך, בסוד שכתב האר"י לקיים קודם התפלה מצוות ואהבת לרעך כמוך עיין לעיל ר"פ פקודי:

 ואהבת לרעך כמוך וגו', פירוש הפסוק ואהבת לרעך, שמו שאתה תתנהג עם רעך באהבה ואחדות, כמוך אני ה', שאני ה' אהיה כמוך, והוא בסוד (תהלים קכא) ה' צלך  שנתבאר בדברי מרן אלקי הבעש"ט, שכמו שאדם מתנהג למטה עם חבירו ורעו, באהבה ובמדות טובות, וכך יתנהג עמו מלך עליון, וכמו הצל, של תנועה שאדם עושה כך עושה הצל כנגדו, כן הוא יתברך עם האדם, וזהו ואהבת לרעך, כי כמוך אני ה', להתנהג גם עמך באהבה וכל טוב:

 שפת אמת ספר ויקרא – פרשת קדושים – שנת [תרנ"ב]    בת"כ ואהבת לרעך כמוך אר"ע זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר ז"ס תולדות אדם כלל גדול ממנו. כי הנה עיקר קיום תורה ומצות בכלל ישראל שע"י הכלל זוכין אל הקדושה כמ"ש ז"ל שפ' קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל. ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא קטן. והכלל הקטן הוא להיות כל המצוה נעשה בכלל כל הרמ"ח אברים של האדם שנק' עולם קטן. וכדאיתא ערוכה בכל רמ"ח אברים היא שמורה כנ"ל. וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל. והוסיף בן עזאי זה ספר ת"א כלל גדול ממנו שהוא לא זו שצריכין לעשות תו"מ בכלל ישראל כמ"ש ואהבת לרעך כמוך. אך צריכין ג"כ לכלול עצמו עם כל הדורות. וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון שכולן תלוין זה בזה. וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצוה בכלל כל ישראל ואז חל עלי' שם שמים כדכתי' אני ה'. ופי' ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשי' יש רצון ואהבה לתקן נפשו או כשעושה ביותר לשמו ית' שיזכה לעשות נ"ר לבוראו וכמו כן יאהב לחבירו שבזו המצוה יתמשך קדושה לכל אחינו בנ"י ושיהי' להקב"ה נ"ר מכולנו ואז כח הכלל מסייע לזה:

למעשה –

כתבו הילוך  – שיאופיין בכך שהוא יהיה מטלה פעם ביום  לזמן ממוקד ולמשימה ממוקדת כדי לקיים בפועל ולהתקדם במצוות  ואהבת לרעך כמוך .

למשל – להחליט שכל יום  בחצות היום  אני עוצר ל5 דקות ומתבונן באנשים שחיים סביבי ומתוכם בוחר א' שאני  מגביר את אהבתי אליו תחילה במחשבה  ולאחר מכן אני מחליט על דרכים לבטא תגבורת אהבה זו

 


 [1]

תיקוני זהר דף לב/א

ולא עוד, אלא כל נביאיא, הוו חזיין נבואה דילהון באברין דמלכא, כל חד וחד באבר ידיעא ולא יתיר, מנהון ברישא דמלכא, מנהון בנימין דרישא, דאינון כוכביא ומזלי דלית לון חושבנא, מנהון בעיינין, מנהון באודנין, מנהון באנפין, מנהון בחוטמא, מנהון בפומא מנהון בצואר, מנהון בידים, מנהון בקומה דאיהו גופא, מנהון בשוקין, מנהון באות ברית, מנהון בלבושין דמלכא, דלא הוה לון רשו לאסתכלא יתיר: